צ

ומסתור מחום השמש ומזרם וממטר כך האהבה מסותרת שבנפ"א היא בחי' צל ושומר ומקיף להציל שלא יפול אחור ח"ו באהבה רעה או במחדו"מ אשר לא לה' המה, והנה אה"מ גימט' יוסף והוא כמ"ש ע"פ אלה תולדות יעקב יוסף כו' שבחי' יעקב בריח התיכון המבריח מן כו', אך תולדות יעקב שיהי' הגילוי בפנימית הוא ע"י בחי' יוסף יסוד צד"ע כו', וזהו ומתחת זרועות עולם שלכאורה מהו זרועות עולם, והוא עד"מ ע"י היד שהיא כפופה יכול להקיף הדבר, כך ע"י יד ימינך בחי' סוכ"ע מקיף כל העולמות מלמעלה ומלמטה והו"ע ומתחת זרועות עולם, והו"ע ובצל ידי כסיתיך שקאי על מצות שעל ידן ממשיך אוא"ס הסוכ"ע הנק' ובצל ידי כסיתיך כו'.

והגם שנאמר מקודם ואשים דברי בפיך שהוא המשכת וגילוי אלקות בפנימית ע"י תורה אעפי"כ צריך להיות ובצל ידי בחי' מקיפים ע"י המצות והוא כמארז"ל כל הקורא ק"ש בלא תפילין כאילו מעיד עדות שקר בעצמו, והטעם כי בתפילין כתוב אותן שתי פרשיות שמע והא"ש שקורין בק"ש רק בק"ש כשקוראין בכוונה ובדיבור הוא גילוי בפנימית, ובתפילין שכתובין על הקלף ומניחן ע"ג ראשו הוא בחי' מקיף וא"א להיות גילוי בפנימית עד שיומשכו מקודם בבחי' מקיף ומבחי' מקיף מאיר בפנימי וגם המקיף הוא שומר וקיום לאור הפנימי לכן הקורא ק"ש בלא תפילין כאילו מעיד עדות שקר כו', ועד"ז הגם שע"י תורה ואשים דברי נמשך גילוי אא"ס בפנימי' אעפ"כ צ"ל ובצל ידי כסיתיך מצות שהן מקיפים וקיום ושומר לאור הפנימי כו'.

וזהו פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה, ופי' בזהר פיה דא כנס"י בחי' מל' דיבור העליון, שפתיחת פיה לדבר ולהתגלות בעולמות בי"ע הוא בחכמה עילאה כנודע ששרש אותיות הדיבור הוא מחכ' אבא יסד ברתא, והשראת אור א"ס ב"ה הוא בחכמה כמ"ש הוי' בחכמה יסד ארץ בחי' מל', והו"ע ודברי דיבור של עצמות המאציל שמאיר בכתר עליון ובח"ע אשים בפיך בחי' מל' ותורת חסד על לשונה, והו"ע ובצל ידי כסיתיך כנודע ע"פ חסדי ה' כי לא תמנו שיש ב' בחי' חסד דלגאו הוא בחי' רב חסד דא"א שהוא בחי' צל מדות שבכתר בחי' מקיף, וחסד דלבר הוא בחי' חסד דאצי' דרועא ימינא והוא קו הימין בחי' גמ"ח מצות שהן כלים להשראת אוא"ס דרב חסד שבכתר, והו"ע ובצל ידי כו'.

לנטוע שמים וליסוד ארץ זהו קרבנות כמארז"ל ע"פ סולם מוצב ארצה זהו הכבש כו' וראשו מגיע השמימה שריח הקרבנות עולה השמימה שע"י הקרבנות מתקיימים שמים וארץ כו', והו"ע יחוד עליון יחוד זו"נ דאצי' שנק' שמים וארץ, כי קרבן להוי' הוא לשון קירוב לקרב ולייחד השמות והמדות עליונות דאצי' לא"ס ב"ה דלאו מכל אלין מדות איהו כלל, וקרבן גימט' ארך אפיים בחי' א"א וכתר עליון להאיר בבחי' ע"ס דאצי', והו"ע קרבן להוי', וזהו והקטיר הכהן את הכל המזבחה שה' שבסוף התיבה מיותר ובא לרמז שהתחלת העליות ע"י הקרבן הוא מבחי' ה' אחרונה דשם הוי' בחי' מל' דאצי', והעליה עד בחי' מחשבה עילאה בחי' ח"ע כמ"ש בזהר ע"פ אם עולה קרבנו כו', והוא כמ"ש