פח

דא"ס אתה הוא הוי' לבדך הוא גילוי אור א"ס שבתורה שהתורה הוא המפתח לפנימיות אור א"ס, והו"ע מ"ש ודברי אשר שמתי בפיך משמע שיש ב' בחי' דיבור והיינו בחי' דיבור העליון מל' דאצי' בדבר ה' שמים נעשו, ודיבור של עצמות המאציל שבתורה, וזהו ואשים דברי בפיך שע"י דיבור שבתורה אשים דברי של עצמות המאציל בפיך, ובזה יובן ג"כ מארז"ל ע"פ אדם לעמל יולד כו' לעמל פה כו' ועדיין איני יודע אם לעמל תורה אם לעמל שיחה פי' שיחה הן עשרה מאמרות כמאמר הוא שח ויהי ועמל שיחה הוא עמל תפילה כי המכוון בבקשת דשמו"ע להמשיך ברכה ותוספות אורות בעולמות שנתהוו מעש"מ ברכת השנים ורפואה כו', ולכן נק' התפילה חיי שעה המשכת אור א"ס בבחי' מל' מקור עולמות דבי"ע בחי' מקום וזמן כו', אבל עמל תורה הן המשכת אור א"ס אשר אנכי מצוך כו' שלמעלה מעלה מבחי' השתל' העולמות שהתהוותן וחיותן מקבלים בעש"מ, ולכן בברכת התורה אומרים וחיי עולם נטע בתוכינו כו'. גם עוד יובן ב' בחי' דיבור הנ"ל ע"ד שנאמר בשבת ממצוא חפצך ודבר דבר דהיינו איסור דיבור דחול בשבת, משא"כ דיבור דתורה מותר בשבת ואדרבה מצוה, וכמארז"ל הכל מודים שהתורה ניתנה בשבת, כי שבת למע' כי בו שבת הוא מבחי' דיבור דעש"מ אבל במ"ת וידבר אלקים כו' אנכי הוי' כו', והענין כי בעש"מ נאמר ויאמר אלקים כו' ולא נז' שם הוי' בעש"מ, ומבחי' דיבור זה שבת בשבת, אבל במ"ת וידבר אלקים כו' אנכי הוי' כו' שהדבור נמשך מבחי' אנכי כו' גילוי עצמות אור א"ס שבתורה מפתחות הפנימיות וגילוי זה הי' בשבת כמארז"ל הכל מודים שניתנה התו' בשבת.

ופי' ואשים דברי שימה ל' עשיי' גשמית היינו שנמשך הדבור העליון הנ"ל בתורה שלפנינו בעשי' גשמיות דוקא כי מ"ת נק' ביום חתונתו כו', ועד"מ הנשואין הוא הזווג והיחוד המשכת הטפה מהמוח ויורדת דרך ח"י חוליות השדרה עד שנתגשמה כו' כך התו' היא בחי' חכמתו ורצונו ית' בחי' א"ס ב"ה חכים ולא בחכ' ידיעא ירדה ונתלבשה למטה בעשיי' גשמית דוקא, ולכן ע"י דיבור התו' בעשייה גשמית דוקא היא הממשכת בחי' דיבור עליון אנכי הוי' כו', וזהו ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל, שם ל' שימה ועשייה גשמיות, כי ההפרש בין עדות לתורה, עד"מ עדות שמעידין על דבר הנעלם ונסתר שהוא גלוי הארה על עצמיות הדבר שלא ראו הב"ד ולמעלה הוא בחי' נובלות חכמה שלמע' תורה גלוי הארה בעלמא מבחי' ח"ע [ו]נק' עדות והגלוי הוא בבחי' יעקב בחי' מל', אבל תורה בחי' עצמיות ח"ע שם ל' עשייה שירדה ונתלבשה בתורה שלפנינו בעשי' גשמיות בבחי' ישראל שהוא פנימיות ז"א למע' מבחי' יעקב כי התו' הוא קו האמצעי בריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה, ויש ב' פי' שמבריח ומחבר ב' הפכים דחו"ג לאכללא שמאלא בימינא ובעבודת ה' הוא התהפכות המדות דנה"ב ויצה"ר שנמשכו מקו השמאל פני שור מהשמאל שיוכללו בביטול לנה"א ששרשם מבחי' ימינך כו', ופי' ב' מבריח מן קצה עליון בחי' כתר עליון עד קצה התחתון בחי' מל' ועפ"י הקבלה התחברות בחי' עתיקא קדישא וז"א, ולכן ע"י התורה הוא התחברות ב' בחי' דיבור הנ"ל מלכותך מל' דא"ס שמאיר בפנימיות הכתר בחי' עת"י בבחי' מל' כל עולמים מל' דאצי' מקור עולמות דבי"ע עד שנמשך בפיך והו"ע ואשים דברי בפיך כו'.