פז

ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה

בס"ד פ' דברים דשנת תרכ"ב הועתק מכת"י מהרי"ל

ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה, פירש"י ציון ע"י שיהי' בה עושי משפט, ושביה קאי על בעלי תשובה, בצדקה יש ב' פירושים ע"י צדקה שיעשו ישראל, ופי' ב' ע"י צדקה שיעשה הקב"ה והוא כמ"ש צדקת פרזונו בישראל כו' וארז"ל צדקה עשה הקב"ה שפזרן לבין האומות כו'. וי"ל מהו ציון. והנה במד"ר פ' ויצא ע"פ והנה באר בשדה זו ציון, והנה שם שלשה עדרי צאן אלו ג' רגלים כו', ד"א אלו שלשה בתי דינים שהיו בלשכת הגזית בביהמ"ק כדתנן בפב"ת דסנהדדין, וי"ל מהו ג' עדרי צאן לג' רגלים. והנה בירושלמי פ"ד דתענית ע"פ ואשים דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך לנטוע שמים וליסוד ארץ ולאמר לציון עמי אתה, חזרנו על כל המקרא ולא מצינו שנקראו ישראל ציון אלא בפסוק זה ולאמר לציון עמי אתה, ובירושלמי שם פרשו שבפסוק זה מבואר שלשה דברים שהעולם עומד עליהם תורה ועבודה וגמ"ח, ואשים דברי בפיך זו תורה, ובצל ידי כסיתיך זו גמ"ח כו' לנטוע שמים וליסוד ארץ אלו הקרבנות, ולכן ע"י קיום ג' דברים אלו נק' כנס"י ציון שהם מצויינים בעולם שהעולם עומד עליהם, ולכן בפסוק זה נקראו ציון.

וביאור ענין ואשים דברי בפיך הוא כנודע מארז"ל בגמ' מפתחות החיצוניות ומפתחות הפנימיות, פי' מפתחות החיצוניות הוא דבר ה' בחי' מל' המהווה ומחי' כל העולמות מאין ליש כמ"ש בדבר ה' שמים נעשו כו', שאמר והי' העולם, שהוא בחי' חצוניות והארה בעלמא מאור א"ס ב"ה, כמ"ש אתה הוי' לבדך ואת עשית את השמים כו' ואתה השני חסר ה' ל' נוקבא, שכדי להיות מקור לבחי' סוכ"ע וממכ"ע השמים ושמי השמים צ"ל צמצום באור א"ס ב"ה, ולכן נק' הבריאה יש מאין שמקור החיים של כל העולמות הוא בחי' אין והארה בעלמא מאור א"ס ב"ה, אבל מפתחות הפנימיות גלוי פנימיות אור א"ס ב"ה בחי' אתה הוא הוי' לבדך והוא ע"י התו' וכמ"ש והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך כו' אנכי מי שאנכי ולא שם והארה וזיו המהווה ומחי' העולמות אלא בחי' מהותו ועצמותו ית' והתורה נק' מפתחות הפנימיות, והו"ע מלכותך מלכות כל עולמים, מלכות כ"ע הוא בחי' מל' דאצי' מקור עולמות דבי"ע נק' מפתחות החיצוניות ובחי' מלכותך הוא בחי' מל'