פב

עשי' גשמי' היינו שנמשך הדבור עליון שהוא מבחי' מל' דא"ק בתורה הגשמיות שלפנינו ואדרבה דוקא בעשי' הגשמי' מאיר העצמיות כמ"ש בלק"ת בשה"ש ד"ה שחורה אני ונאוה השני וז"ל כי הקב"ה נק' אצלינו בשם חתן מלשון חות דרגא והוא בחי' המשכת אוא"ס ב"ה בנשמות והיינו במ"ת דכתי' ביום חתונתו זו מ"ת שאז הוא זמן הנשואין כמו עד"מ היחוד הוא המשכה עצמיות מהמשפיע למקבל, כך התורה היא בחי' חכמתו ורצונו בבחי' א"ס ב"ה חכים ולא בחכ' ידיעא והמשכה זו בבח' א"ס ממש היא שנתפסת ונקלטת בנש"י, וזהו ואשים דברי בפיך היינו הדבור הנמשך ממל' דא"ק המאיר בפנימיות המוחין דאצי' נמשך בעשי' הגשמיות בתורה שלפנינו, וז"ע ותורה שם בישראל פי' שם הוא ג"כ מל' עשי' שנמשכת בעשיי' גשמיות, דהנה איתא בלק"ת מהאריז"ל ע"פ ויקם עדות ביעקב שבחי' יעקב מקבל מבחי' נובלות חכ' שלמעלה תורה שהיא הנק' עדות כמו העדות על הדבר אינו עצמיות הדבר כמו"כ בחי' זו שנק' עדות שאינו ממשות ועצמיות התורה שהיא יס"א, אלא עדות לבד, אך תורה שהיא עצמיות יס"א היא בפנימיות ז"א הנק' ישראל וזהו ותורה שם בישראל דוקא כו', ובעבודה הוא כשלומד תורה באקראי הרי זהו כמו עדות ביעקב, אבל כשלומד תורה בקביעות זהו בחי' ותורה שם בישראל כו'.

והנה התורה היא קו האמצעי בריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה, ופי' בזהר תרומה דקע"ה ב' שמחבר חו"ג וכמו שהוא מחבר חו"ג כמו"כ מחבר מעלה ומטה מן הקצה אל הקצה היינו ע"ק בז"א, וכמש"ל בענין דברי ב' בחי' דיבור כו', וזהו מ"ש אנכי כו' הרחב פיך ואמלאהו וארז"ל פ"ז דברכות ד"ן א' בד"ת כתיב, פי' שמקודם לכן כתי' אנכי ה' אלקיך המעלה מאמ"צ שהוא בחי' יצ"מ שעולים ממצרים בעלי' אחר עלי' תחלה ב"ש ואח"כ יוצ"א ואח"כ ק"ש ושמו"ע שהוא בחי' עלי' אחר עלי' ועלי' זו הכל ע"י אנכי ה' אלקיך המעלך כי אלמלא עוזרו אינו יכול לו, ואחר העלי' ממצרים כתי' הרחב פיך ואמלאהו בד"ת כתי' שאתה צריך רק לפתוח פיך בד"ת ואנכי אמלאהו שדבר ה' ישרה בתוכו, וזהו ואשים דברי בפיך. ובצל ידי כסיתיך הוא בחי' גמ"ח, אמנם י"ל בחי' בצל ידי גם על התורה, שמהבל הדבור נעשה או"מ לנשמה, כי הנה כתי' כי לא על הלחם לבדו יחי' האדם כי על כל מוצא פי הוי' יחי' האדם, פי' לחם הוא בחי' לחם התורה כמ"ש לכו לחמו בלחמי ולא על הלחם זה לבדו יחי' האדם כ"א על כל מוצא פי הוי', פי הוי' היינו בחי' הדבור דמל' דא"ק, ומוצא פי הוי' היינו בחי' המקור ושורש של דבר הוי' הנ"ל, וממשיכי' בחי' זו ע"י דבור התורה שמדבר בהבל פיו ועי"ז ממשיך מבחי' הבל דמוצא פי הוי' הנ"ל שנעשה בחי' מקיף לנשמה כו', וז"ע בצל ידי שהוא בחי' מקיף שנעשה לנשמה ע"י בחי' הבל התורה שלומד כו'. גם כמ"ש במ"א שמתחלה הי' צמצום ואח"כ נמשך הק"ו בחי' א"פ והמקיפי' נמשכים ע"י הקו, ואם כי שורש המקיפי' גבוה יותר מ"מ נמשכים ע"י הקו, וכמו"כ ע"י התורה שהיא בחי' א"פ נמשכי' מקיפים.

ועוי"ל ע"ד בני גרשון שנשאו היריעות שהם מקיפים ובני מררי שהי' גבוה יותר נשאו הארון והכלים שהם פנימי', ונת' שזהו כמשל המרכז שהיא נקודה