סה

ציון במשפט תפדה

ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה, ות"י ציון כד יתעביד בה דינא תתפרק, דהיינו ע"י קיום מצות דינים ומשפטים וכן פרש"י ע"י שיהיו בה עושי משפט, וכ"ה ברבות משפטים פ"ל קמ"ו ד' כשם שהזהיר על הדברות כך הזהיר על הדין כו' ובו ציון נבנית שנאמר ציון במשפט תפדה, ופי' ושביה בצדקה ת"י דקאי על בעלי תשובה וכן פרש"י, ובשל"ה במסכת תענית דר"ז ע"א פי' בצדקה שיעשו ישראל, וצ"ל מהו בחי' ציון דלכאורה משמע דקאי על העיר עצמה וכן פי' כלי יקר בישעי' וזהו דוחק קצת.

והענין דהנה איתא ברבות ויצא פ"ע דע"ט ע"א ע"פ והנה באר בשדה זו ציון והנה שלשה עדרי צאן רובצים עליה אלו שלשה רגלים כו', ד"א אלו שלשה בתי דינים דתנן פב"ת דסנהדרין שלשה בתי דינין היו שם כו' כי מן הבאר ההיא שמשם היו שומעין את הדין. וצ"ל מה ענין שלשה רגלים לשלשה עדרי צאן כו'.

אך הנה איתא בירושלמי פ"ד דתענית סוף ה"ב ע"פ ואשים דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך לנטוע שמים וליסוד ארץ ולאמר לציון עמי אתה וז"ל חזרנו על כל המקרא ולא מצינו שנקראו ישראל ציון אלא זה שנאמר ולאמר לציון עמי אתה, וכ"ה בזח"ג פ' צו דל"ה ע"א ולאמר לציון עמי אתה מכאן אוליפנא דישראל אקרון ציון כו' ע"ש. ובקה"ע שם בירושלמי פי' שהמכוון יען שבירושלמי שם פירשו שבפסוק זה מבואר שלשה דברים העולם עומד עליהם דהיינו תורה ועבודה וגמ"ח, ואשים דברי בפיך זו תורה, ובצל ידי כסיתיך זו גמילת חסדים ללמדך שכל מי שהוא עוסק בתורה ובגמילת חסדים זוכה לישב בצלו של הקב"ה שנאמר מה יקר חסדך אלקים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון, לנטוע שמים וליסוד ארץ אלו הקרבנות (שעל ידיהם מתקיימים חקות שמים וארץ), ולכן ע"י קיום ג' מצות אלו נק' כנס"י ציון שהם מצויינים בעולם, וע"כ לא מצינו שנק' ישראל ציון אלא בפסוק זה, דהיינו ע"י קיום מצות הנ"ל שהם דברים שהעולם עומד עליהם וזהו מדרגת וצדיק יסוד עולם.

קיצור ציון ע"י שיהי' בה עושי משפט תפדה, ושביה בצדקה היינו בע"ת בזכות הצדקה, והנה באר בשדה זה ציון, ג' עדרי צאן ג' רגלים ונק' ציון ע"י קיום התורה ועבודה וגמ"ח הנזכרים בפסוק ולאמר לציון עמי אתה.