סג

אדם אך שם עיקר הזריעה והצמיחה מהתבואה ומאכל אדם והיא כל המח' ודיבורים ומעשים אשר אדם עוסק בעניני עוה"ז בצורכו חיי גופו כמו במו"מ וכדומה בכל העסקים שאין בהם צד איסור ח"ו כמ"ש בפ' שני' דק"ש ואספת דגניך ותירשך כו' שעולים ונכללים אח"כ בקדושה כמו שנותן צדקה מיגיע כפו בבחי' אתכפיא שעולה לה' כעולה וכקרבן וכמ"ש בכל דרכך דעהו וכל מעשיך הגשמי' יהי' לשם שמים, וזהו עד"מ כמו השדה שמזריעה . . . צמיחה ונק' עבודת השדה בבחי' אתכפיא דוקא עי"ז נעשה באר בשדה באר מ"ח הנ"ל וכמ"ש יתרון ארץ בכל היא מלך לשדה נעבד ויש בזה ב' פירושים הא' בחי' המלך הוא בחי' התגלות רמ"ח אברים דמלכא שלמעלה ממקור חיות העולמות הוא דוקא ע"י עבודת השדה כמו ויניחהו בג"ע אם ח"ו אינו עובד השדה באתכפיא ואתהפכא אזי ואם בשדה מצאה כו', והפי' הב' שמלך נעבד, לשדה שפי' מלך כדפי' קבלה הוא בחי' מדות עליונות אך להמשיך בהם מחי' החיים מקו"ח את הוי' שלמעלה מחכ' ומדות ע"י עבודת השדה דוקא שעיקר העלאת מ"ן להמשיך מלמעלה מעלה מדברים תחתונים דוקא מאתכפיא ס"א לתתא אסתלק יקרא דקוב"ה לעילא כו'.

וזהו וירא והנה באר בשדה זה ציון והנה שלשה עדרי צאן רובצים עליה זה שלש רגלים, הנה עיקר הבאר הוא באר לחי רואי הוא כמ"ש שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני הוי' הם המלאכים שהם עומדים ברום עולם שרפים עומדים והעמידה הוא ברגל דוקא כמו ורגליהם רגל ישרה והנשמות הן נק' מהלכים בחי' בכל מאדך אהבה שבלי גבול מהתבוננות עצמו' א"ס ב"ה איך שאני הוי' לא שניתי ואין ערוך אליו וכלא ממש חשיבי כל העולמות כולם ועז"נ בכל יום יהי' בעיניך כחדשים ממש שלא יתישן הדברים אצלו כלל מחמת השגתו בבחי' א"ס ב"ה שלמעלה מגדר ובחי' זמן ומקום בלי גבול אמיתי ויהי' הולך, וההילוך בג' רגלים פסח הוא בזכות אברהם ההילוך הוא בקו הימין אהבה וחסד, שבועות בזכות יצחק לקו השמאל ביראה וגבורה, ויעקב קו האמצעי נסע סוכות זהו שלשה עדרי צאן רובצים על הבאר זה ציון להיות בבחי' ראי' והתגלות פני האדון ה' צבאות וכשם שבא לראות כך בא לראות וכמו לעתיד כי עין בעין נראה כו' והאבן גדולה עפ"י הבאר הוא שמחמת שמחת בית השאבה שמשם היו שואבים רוה"ק וזהו משם ישקו כל העדרים שבתחלה רבצים עליה שיהי' באר מים חיים מקו"ח כמו וזכרתם את מצות הוי', ואח"כ משם ישקו כל העדרים ושואבים ממנו רוה"ק כמ"ש ושכנתי בתוכם.

ועתה יובן פ' הבאר באר בשדה זה ציון ושלשה עדרי צאן רובצים כו' אלו ג' מלכיו' בבל מדי ויון ונאספו שמה כל העדרים זה מלכות רביעי והאבן גדולה עפ"י הבאר זה זכות אבות, וי"ל מה שייכות ענין הגלות לבחי' באר מ"ח הנ"ל.

אך כתיב הנה שתים רעות עשו עמי אותי עזבו מקור חיים את הוי' לחצוב להם בארות בארות נשברים אשר לא יכילו המים, שתים רעות כמו חטא חטאה ירושלים אחת שהיא כשתים, כי הנה עיקר ענין באר הוא הכלי וכלי קיבול למים חיים וע"י מה נעשה בית קיבול וחלל ריקן לקבל המ"ח ע"י חפירה וכרי' לחפור