נח

מבחי' פנימי' הלב עצמו דכתי' וכבודי לאחר לא אתן ולכן כל א' יש בכחו למס"נ בכל עת כי הוא בחי' שלמעלה מהשכל כו' ולכן אפי' בעת התקשרותו בעניני עוה"ז יש בו בחי' זו למס"נ לה', אבל מודומ"ע שנתפזרו בעניני עה"ז ונתלבשו מאד למטה, וכדי לחזור ולהעלותן הוא דוקא ע"י עשייה בפ"מ והוא מעשה הצדקה כו' וכמ"ש והלך לפניך צדקך כו' יאספך פי' שיאסוף ויקבץ כל בחי' פיזור הנפש להעלותן באחד וזהו וצדקה תרומם כו'.