נז

אודם מהאם שממנו בשר כו' אבל לובן מן האב שממנו עצמות שהוא בחי' עצמיות ואש לבינה כו' וז"ש במרבע"ה מאין לי בשר כו' שגבהה מדרגתו מבחי' אש ה' כ"א ע"ד בחי' עולה כו' ולכן נק' איש האלקי' איש דוקא אש יו"ד כנ"ל.

והנה גילוי בחי' זו בנפש נמשך ע"י רחמים רבים פי' כי יש ב' בחי' רחמים הא' בחי' רחמים שהיא מדתו של יעקב שהמדות הם כסדרן חסד דין ורחמים ונמצא אין שייך בחי' רחמים כ"א במקום שהי' ח"ו מדת הדין והגבורה בתחלה שמזה נמשך היסורים והעוני אז שייך אח"כ רחמים, משא"כ על מי שאין חסר לו כלל לא שייך בחי' רחמים כלל, אבל בחי' רחמי' רבים שבי"ג מדה"ר הוא שהרחמים הם אפילו על עולמות עליונים שאין שייך שם שום רע ח"ו מ"מ תגדל רחמנות עליהם בהיות שבאמת רק ביו"ד נברא העוה"ב שמקור חיות כל העולמות עליונים ותחתונים הוא רק משני אותיות לבד, אבל מהותו ועצמותו ית' נשגב ומרומם מהם, ולית מחשבה תפיסא ביה כלל ונק' סתימא דכל סתימין, כלומר שאפילו מעולמו' עליונים שהם סתימין הוא ג"כ סתים שאינם משיגי' רק הארה א' ממנו ית' בחי' יו"ד ה"א כו', ולכן שייך בחי' רחמנות גדול ועצום ע"ז כו' ועי"ז נמשך להם תוספת אור.

וכך יובן בעבודה בהתעוררות רח"ר על הניצוץ אלקי על היותו מלובש בגלות בנה"ב והגוף כרחל לפני גוזזי' וכו' מזה נמשך להיות בחי' אש ה' כנ"ל ונק' אש שחורה שמאיר את החושך דנה"ב לאהפכא השוכא לנהורא, אך לבוא לבחי' נהורא חיוורא הוא ע"י גילוי רחמים רבים כו' שמבחי' זו שייך רחמנות על הניצוץ אף שאינו בחושך גמור מ"מ גדלה הרחמנות על הריחוק כו', וזהו ציון במשפט תפדה, כי ציון לפעמים ל' זכר ולפעמים ל' נקבה הוא ב' בחי' אהבה דאש שחורה ואש לבנה הנ"ל ובזמן בהמ"ק הי' נמשך גילוי בחי' אלו בנפש ע"י הקרבנות שהי' בהן אש שלמעלה ואש שלמטה וכן במנורה כתי' בהעלותך את הנרות, ובנרות יש נהורא אוכמא ונהורא חיוורא כנ"ל ועי"ז הי' העלאת הנשמות ליכלל וליבטל אליו ית', משא"כ עכשיו בגלות שנמשך אחר הגוף ונה"ב, וע"ז אמר הנביא ציון במשפט תפדה היינו ע"י התורה שניתנה באש שחורה ע"ג אש לבנה, שע"י עסק התורה בדחילו ורחימו יוכל לפדות בחי' ציון שהיא בחי' החלק אלוה שבו מהגלות כו' וכמ"ש פדה בשלום נפשי והתורה היא הנק' שלום כמארז"ל ע"פ או יחזיק במעוזי יעשה שלום לי כו' והשלום הוא שלא יהי' הנה"ב מסתיר ומנגד על האוי"ר של הנה"א כו'.

וענין ציון בחולם כי גילוי רח"ר שהם בלי גבול לא יוכלו להאיר בתוך המוחין ממש כ"א הם בבחי' מקיף ומהמקיף מאיר הארה בפנימי' וכמו ענין בחברי דניאל שנפלה חרדה גדולה עליהם משום דמזלייהו חזי, וזהו ענין החולם שמרוב העלמו לא יוכל להאיר בתוך האות אלא על גביו מלמעלה.

ושביה בצדקה, פי' שביה היינו בחי' אותיות מודומ"ע של הנפש המלובשי' בגשמיות בכל המודומ"ע אשר לא לה' המה שהם בבחי' שביה יותר