נד

שנין, ולכן מכונה ההשפעה מלמעלה בשם שערות כמ"ש קווצותיו תלתלים לפי שאין ההשפעה בבחי' אור וזיו לבד כ"א ג"כ ע"י לבוש המסתיר על הזיו והאור והוא כמשל השערה שהיניקה שבה מהמוח הוא רק מותרי מוחין וכמו זיו לבד ועוד זאת גוף השערה מלבשת על יניקה זו כו', וזהו שנק' מדת מלכותו ית' אשה אש ה' כי בה' בראם והה' הוא בחי' הבל והוא כלים וחומר של האותיות עליונים שהוא בחי' הבל משבעה הבלים שבקהלת, אך בחי' אש זהו האור בחי' והדר נהורא המתלבש בהכלים ונק' אש שחורה, ע"ד שארז"ל שהתורה ניתנה באש שחורה ע"ג אש לבנה, וכך ג"כ האותיות דעשרה מאמרות הם עד"ז, ופי' אש שחורה כמשל אש הגשמי שמאיר את החושך, אך מפני שהוא בחי' אור המאיר את החושך לכן נק' אש שחורה, משא"כ בחי' אש לבנה הוא האור שלמעלה מבחי' חושך לגמרי, וכמו זיו השמש הוא המאיר את החושך, משא"כ מאור השמש הוא למעלה מבחי' ומדרגה זו, וכן בפתילה האור הסמוך לפתילה נק' נהורא אוכמא לפי שהוא סמוך להפתילה שהיא חושך ועליו שורה נהורא חיוורא הוא אור הבהיר כו'.

וזהו בחי' איש אש יו"ד שהוא בחי' נהורא חיורא, וע"ז נאמר לזאת יקרא אשה כי מאיש לוקחה זאת שבחי' אש שחורה המאיר את החושך הנק' אש ה' לוקח מבחי' נהורא חיורא הנק' אש יו"ד כי יו"ד הוא בחי' חכמה עילאה הנק' אבא, ולכן נק' התורה מוסר אביך כי אורייתא מחכמה נפקת והנה ארז"ל אב מזריע לובן שממנו עצמות כו' והוא בחי' אש לבנה, ובחי' אש ה' הוא ג"כ שרשו ומקורו מאש יו"ד וכמו זיו השמש המאיר את החשך לוקח מהשמש, וזהו ג"כ מ"ש בזהר אבא יסד ברתא כנודע.

והנה כמ"כ יובן כ"ז בעבודת ה' בכנס"י שנק' אשה שע"ז נאמר לזאת יקרא אשה כו' שהיא בחי' אש ה' אש שחורה המאיר את החשך כי הנה (ד"ה ואתחנן) ירידת והשתלשלות המדרגות בצמצומים רבים הנ"ל היא צורך עליה כדי לאתהפכא חשוכא לנהורא, ולזה ברא אלקים את האדם על הארץ כי להיות עה"ז הוא עולם השפל והחשך עב ומכופל וצריך להרבות בנרות להאיר את החשך ע"כ ברא אלקים את האדם שהוא בחי' האור והנר כמ"ש נר הוי' נשמת אדם שהוא נר המאיר הארת שם הוי' בבחי' גילוי להאיר את העוה"ז ולאהפכא חשוכא לנהורא וע"ז נאמר והיה ברכה בקרב הארץ וכתיב כי הם זרע ברך הוי' שהוא לשון המשכה כמו המבריך והמרכיב כו' בכדי להיות ברוך ה' מן העולם ועד העולם מעלמא דאתכסיא לעלמא דאתגליא להיות הוי' בבחי' גילוי, ומי הם הממשיכים גילוי זה, הם כנ"י שהם זרע בירך הוי' ונר הוי' נשמת אדם. וגילוי זה הוא שיהי' התפעלות בלב האדם מקרב איש ולב עמוק לצאת הנפש מנרתקה ולהיות כלתה נפשו לה' כו' כאשר ישים אל לבו איך שהוא ית' ממכ"ע וסכ"ע ולית אתר פנוי מיניה, ואי לזאת לא תוכל הנפש שאת מהכיל התלבשות בגוף הגשמי בחשך תאוות העולם רק רוחו ונשמתו אליו יאסוף ותתאחד הנפש במקורה.

ועד"ז תקנו קודם פסוד"ז לומר ברוך שאמר והי' העולם פי' להיות שאמר והי' העולם בבחי' ברוך וגילוי שיהי' נמשך התפעלות הלב ממה שאמר והי'

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.