נא

ציון במשפט תפדה

לפ' דברים

ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה, הנה ציון הוא לשון סימן כמו הציבי לך ציונים שהוא מסומן ומצויין, ועד"ז ארז"ל מפני מה ת"ח שבבבל מצויינים (בשבת קמ"ה ב'), וכן אמרו בהגדה ע"פ ויהי שם לגוי גדול מלמד שהיו ישראל מצויינים שם, ופי' ניכרים ומסומנים לעם אחד בארץ, וזהו ציון במלופם וכ"ש ציון בחולם שהוא גבוה יותר.

ולהבין זה שנק' כנס"י בשם זה מהו ענין סימן וציון זה, דהנה כתיב ביום ההוא תקראי לי אישי, וכתיב לזאת יקרא אשה כי מאיש לוקחה זאת, וא"כ

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.