נ

יהבין ליה ברתא דמלכא כו', ועיין עוד מ"ש בד"ה ביום השמיני שלח בענין אחור וקדם צרתני.

ד והנה כתיב ישמח ישראל בעושיו בני ציון יגילו, וההפרש בין שמחה לגילה היינו שבחי' גילה הוא וגילו ברעדה התכללות אהוי"ר יחד כענין וכל הלבבות יראוך וכל קרב וכליות יזמרו לשמך כמבואר בד"ה וידעת היום ובד"ה שוש אשיש כו' ותגל כו' ומבואר שם שלהיות התכלללות אהוי"ר נמשך ע"י והנורא אל עליון ולכן בחי' בני ציון שהם הנשמות שמבחי' פנימיות יגילו כו' שלמעלה מבחי' השמחה, ומבואר בד"ה שוש אשיש בהוי' היינו ע"י ההמשכה מגולגלתא דא"א שבו מלובש חסד דעתיק וימינו תחבקני והוא ההמשכה שע"י המצות, אכן להיות ותגל נפשי זהו מהמשכה שנמשך מבחי' עתיק בפנימיות ולא בבחי' מקיף לבד זהו ע"י גבורה דעתיק המלובש במו"ס וזהו באלקי, וזהו שבחי ירושלים את הוי' הללי אלקיך ציון, דקשה הרי ציון פנימיות דירושלים ולמה הזכיר בציון ש' אלקים, אלא דפי' אלקיך היינו ע"ד והיה הוי' לי לאלקים שבחי' הוי' בעלותו לעתיקא הוא נעשה בבחי' אלקים ובו ועל ידו נמשך שפע הפנימית מעתיק שצ"ל ע"י בחי' גבורה כו' והיינו ש' הוי' כשנעשה בבחי' אלקים.

וזהו דציון במשפט תפדה, כי משפט הוא ההמשכה בפנימיות כמ"ש ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם דהיינו לפנימיותם. ובמאורי אור אות מם סעיף ק"ה כ' משפט גימ' ה' פעמים אלקים ה"ג וגם הז"א נק' משפט בבחי' גבורות דאבא וכן הם נקראים משפטים עכ"ל והיינו לפי שההמשכה בפנימי' צ"ל ע"י גבורה דוקא ששרשו מגבורה דע"י שבמו"ס בחי' יצחק שעי"ז יהי' גלוי הצחוק והתענוג עליון שלע"ל.

והוא ג"כ ענין יראה עילאה יראה גימ' גבורה ששרשה למעלה מאהבה רבה, והוא מה שהאדם יעשה ג"כ בחי' משפט וצמצום בעצמו בבחי' חותם שוקע וביטול ע"ד שנתבאר בד"ה אשירה להוי' גבי ושמרו כו' לעשות צדקה ומשפט כו' ע"ש.

ובזה יובן המדרש רבה פ' משפטים פרשה למ"ד דקמ"א ע"ד ד"א ואלה המשפטים דוד אמר יראת ה' טהורה כו' עד והנביא צווח ציון במשפט כו' תפדה, ולכאורה אין זה ענין לזה, והידי משה נדחק שם, אבל הענין נראה ע"ד מ"ש לא תגורו מפני איש כי המשפט לאלקים הוא, נמצא המשפט הוא תלוי ביראת אלקים ולבטל יראת בשר ודם מפני יראת ה', וכן כתיב ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל יראי אלקים כו' ושפטו את העם, והיראה שרשה מגבורה דעתיק וזהו וישב יעקב בארץ מגורי אביו שהיא יראה עילאה, ועי"ז דוקא נמשך ההמשכה הפנימיות כו' ומה"ט מצות ל"ת ששרשן מה"ג גבוהי' ממצות עשה ששרשן מה"ח וכמ"ש במ"א ע"פ שימני כחותם וע"פ שחורה אני. ושביה בצדקה זהו בחי' וימינו תחבקני שהוא בחי' אור מקיף שנמשך ומתפשט גם לבחי' חיצוניות וה"ע גלגלתא ומו"ס ועמ"ש בד"ה אשירה הנ"ל בענין ושמרו דרך כו' לעשות צדקה ומשפט. א"נ