מה

כו' עדות לישראל, וצ"ל מהו ענין עדות. והענין ע"ד שהמצות ג"כ נקראים עדות כמ"ש בדרך עדותיך, כי הנה העדות א"צ על דבר שנגלה ונראה לכל שע"ז אין צריך לעדות, ולאו דוקא על דבר הנגלה ממש כי אם אפילו מילתא דעבידא לגלויי מיד א"צ עדות גמור כידוע בגמ' דלכך האמינו חז"ל בעדות אשה עד אחד ועד מפי עד כו' וכמ"ש הרמב"ם ז"ל סוף ה' גירושין וז"ל שלא הצריכה התורה עדות כו'.

וכך עד"ז יובן בענין שהמצות נק' עדות כי הנה יש בחי' ממכ"ע ובחי' זו הוא הנק' בזהר עלמא דאתגלייא כי מבשרי אחזה אלוה כתי' כמ"ש במ"א באריכות בפ' אמור ע"פ ונקדשתי בתוך כו' אך בחי' סכ"ע אינו מושג ונק' סתימא דכל סתימין ולהיות גלוי והמשכת סכ"ע הוא ע"י המצות כמ"ש אשר אנכי מצוך ועל כן נק' עדות שהוא על דבר המופלא וסתום והמצות הם עדות להמשכה זו, אך בהעדות צ"ל עכ"פ הסיפור מעין המעשה וכך ממש בהמצות מרומז המשכה זו כמו ל"ב חוטי ציצי' רומזי' לל"ב המשכות מבחי' שער רישי' כעמר נקי וכן התפילין לד' מוחין וסכך הסוכה למקיפים כו' וע"כ הן הן עדות ממש להמשכת אור הסכ"ע.

והנה כמו שמעשה המצות שהן רמיזות להמשכות עליונות נק' עדות, כך עד"ז הוא ענין פי' ששם עלו שבטים כו' עדות לישראל, כי הי"ב שבטים הן מבחי' ו"ק דאצילות כמ"ש ששה משמותם כו' ואת שמות הששה הנותרים כו' והיינו ענין י"ב גבולי אלכסון, והנה המדות נמשכים מהשכל אך יש ג"כ שרש המדות בלמעלה מן השכל וזהו בחי' טורי חשוכא הנז' בזהר דהיינו המדות שבכתר וע"ז נאמר בעבר הנהר ישבו אבותיכם כמ"ש בפ' אם בחקתי, וזהו ששם עלו שבטים כו' והיינו ענין ישראל עלו במחשבה סתימאה דא"א, ומבחי' זו נמשך ג"כ בכל נפש והוא בחי' המס"נ שלמעלה מהשכל ששרשו ממדות דא"א שלמעלה מהחכמה ועל זה נאמר עדות לישראל שזהו עדות ורמיזא לבחי' הנסתר סתימא דכל סתימין שלמעלה מהשכל, וזהו בחי' שהקב"ה נותן נשמה בנר"נ, וזהו בחי' טהורה היא שהוא בחי' אין אך בחי' נר"נ זהו בחי' בראתה יצרתה נפחתה בי בחי' חב"ד חג"ת נה"י שהן בחי' בי"ע.

וזהו בחי' ציון ובחי' ושביה, כי ציון הוא לשון סימן דהיינו כמו שעושין רושם וציור מהבנין שיבנו דאע"פ שהרושם אינו מערך הבנין אך עכ"ז הוא רמיזא עליו ממש, ועד"ז הוא שמעשה המצות הן עדות ורמיזות להמשכת הסוכ"ע, וכן בחי' אהבה מסותרת שיש בכל א' למס"נ עק"ה זהו ציון ורמיזא לבחי' הכתר שלמעלה מהחכמה והוא בחי' אור שלמעלה מבחי' כלי, והוא הנק' נשמה לנשמה או חי' יחידה, אך בחי' נר"נ זהו בחי' ושביה, כי נגד בחי' אלו יש לעומת זה שכל ומדות דנה"ב ופעמי' ולאום מלאום יאמץ ע"י שמקשר שכלו ומדותיו בתאוות גשמיות אז נר"נ הם בשביה ממש משא"כ בחי' יחידה כמ"ש ומכפירים יחידתי, או כמשל שאינו דומה גלות השר לגלות ושבי' של הדיוט שהשר אף כשהוא בגלות ניכר שהוא שר ובתנועה א' יכול להתהפך מהגלות, כך בחי' יחידה שהוא אלקות