מג

אך הענין שע"ז אמר ואתה משמרה בקרבי שזהו בחי' שלמעלה גם מבחינת ומדרגת טהורה היא, כי הנה מה שנק' הבריאה יש מאין, והלא באמת ממך הכל כתי' וא"כ מהו מאין, אך הפי' כי אין זהו בחי' הארה בעלמא דהיינו כמו אור וזיו המאיר מהשמש שאף שהוא זיו מהשמש ואינו דבר נפרד בפ"ע כמו שאנו רואים שמיד כששוקע השמש לתחת הארץ אז גם הזיו הי' כלא היה וזהו מפני שאינו דבר יש ונפרד מהשמש, ולא כמו גידול הפרי מכח הצומח שנעשה הפרי יש בפ"ע משא"כ הזיו כו'. ועד"ז יובן למעלה בחי' אור זהו גלוי הארה שהיא אלוהות ממש ואינו דבר נפרד בפ"ע כמו מלאך כו'.

ולכן יש בכח הארה זו להיות ממנה בריאה וחידוש יש מאין כיון שהיא אלוהות ממש משא"כ הנברא הוא יש ולא אלוהות, ועיין באגה"ק ד"ה איהו וחיוהי בענין הקו המלובש בהכלים שהאור הוא מעין כו' ע"ש, רק מ"מ נק' בחי' הארה זו בשם אין שהיא כלא חשיבא לגבי מהותו ועצמותו כמו שאור וזיו השמש בטל לגמרי וכלא נחשב לגבי מאור השמש עצמו, וזהו שנק' הבריאה יש מאין שמקור התהוות היש הוא רק מבחי' אין היינו הארה בעלמא בחי' מלכותך מלכות כל עולמים וזהו כי עמך מקור חיים, עמך היינו מה שהוא טפל כו', אבל ע"י תומ"צ כתי' והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך פי' אנכי מי שאנכי הוא מהו"ע ית' מצוך להיות עמך בבחי' צוותא והתקשרות ממש וכמ"ש ג"כ במ"א ע"פ וספרתם לכם ממחרת השבת כו', וזהו ענין עליית הנשמה דאע"פ ששרשה מבחי' טהירו עילאה וכמאמר מאין באת שזהו בחי' אלהות ממש ולמעלה מעלה מבחי' היש הנברא מאין, אך עכ"ז לא הי' מגעת רק בבחי' אין ולא לבחי' אנכי מהו"ע ממש, דבחי' אין הוא הארה וכלא חשיבא ממש לגבי מהו"ע, וזהו כי עמך כו' בחינה שהוא טפל ממש, וכמו המלך מה שנק' שמו על המדינה אינו נוגע למהו"ע כלל, ונק' הארה זו ג"כ שמו כמאמר בורא קדושי' ישתבח שמך כו' כי נשגב שמו לבדו כו'.

ולכן משם נסעה וירדה הנשמה להיות בחי' בראת יש מאין אע"פ שהוא ירידה עצומה ועוד אח"כ יצרתה בבחי' ירידה מבריאה ליצירה ומיצי' לעשי' עד שנפחת בי, וכל זה הירידה הוא להגיע לעליי' עצומה היא בחי' ואתה משמרה בקרבי פי' השמירה הוא מבחי' סוכ"ע שלמעלה מעלה מהקו וההארה כו' שבחי' זו אינה מאיר בגלוי כלל רק בבחי' מקיף (וכמו עד"מ מאור השמש עצמו הוא בחי' שומר להזיו המאיר ממנו לארץ ולדרים עליה שהרי מיד בשקיעת המאור תחת הארץ הי' הזיו כלא היה ובטל לגמרי וע"כ נק' המאור שומר שהרי ההארה לארץ הוא הזיו אך המאור הוא בחי' שומר, ועד"ז יובן למעלה כי ההארה באבי"ע הוא הקו וחוט, אך העיגול הגדול שלמעלה מן הקו זהו בחי' ואתה ממש משמרה בקרבי כו'), אבל בעוה"ז יוכלו להמשיך בחי' זו בגלוי ממש שזהו אשר אנכי מצוך כנ"ל והיינו ע"י ביטול היש לאין שע"י ביטול היש ממשיכים גלוי עצמות א"ס ב"ה הוא בחי' היש האמיתי להאיר ולהתגלות בבחי' אין, וזהו ענין השמירה הנז' בכל המצות כי נשמור לעשות כו' ושמרת ועשית כו' להמשיך מבחי' ואתה משמרה כו' ויסוד כל התומ"צ הוא ביטול היש לאין כמ"ש במ"א.