כח

כולל ג"כ ג"ר כדמשמע ממ"ש בשער שמיני פ"ט דמ"ז ע"ג, ודברי הע"ח הן בהיכלות דבריאה.

וביאור הענין שהבינה מאירה בגילוי ולא החכמה יובן ממ"ש בד"ה ראה אנכי נותן בענין משכיל לאיתן אותיות איתן משמשות לעתיד שלעתיד דוקא יהי' גילוי בחי' עצם החכמה הנקרא משכיל וכמ"ש בד"ה ששים המה מלכות בפי' מעין מבית ה' יצא והשקה כו'. ועד"ז י"ל ענין עמון ומואב טיהרו בסיחון כי עמון בינה ושיתברר בחי' בינה דנה"ב ע"י ההתבוננות ומזה יבא לבחי' מה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים וכענין שכינתא עילאה, עמון אותיות נועם, ומואב בירור חכמה דקליפה שמבחי' ער מואב יתברר להיות ישראל מפרנסין לאביהם שבשמים ע"י עסק התורה לכו לחמי בלחמי, ועיין זח"א בהקדמה ד"ו ע"ב גבי הוא הכה את שני אריאל מואב כו' דהוו מאב דבשמים ועמ"ש בד"ה הנך יפה רעייתי.

ולכאורה י"ל דא"כ כבר יש גם עכשיו בירור חו"ב דתהו ואיך אומר שרק לעתיד יהי' בחי' זו, אך הענין צ"ל שזהו ע"ד ישסו"ת שהם או"א תתאין משא"כ או"א עילאין וכ"ש פנימית או"א. וגם כי ישסו"ת הם בכלל ה' דשם הוי' ושניהם נק' אימא ואו"א עילאין הם היו"ד ושניהם נק' אבא כמ"ש הרמ"ז ס"פ קרח בשם הע"ח, ולכן מה שטיהרו מקצת עמון ומואב הם ע"ד ישסו"ת ששניהם בחי' בינה, והיינו כמ"ש בע"ח שהיכל הז' הוא בינה, וענין פי' שטיהרו בסיחון היינו ע"י עסק התפלה והתורה כמ"ש בפי' וענין סיחון בד"ה ע"כ יאמרו המושלים, וי"ל דהיינו לת"ח ששרשן מבריאה אשר שם היכל הז' הוא בינה ע"כ יכולים לברר גם מבחי' בינה דתהו ולזה התנאים ידעו גם עניני כישוף כדי להורות ע"ז, וגם זהו קצת מהחכמים הגדולים כמו הרמב"ם שבירר מחכמות פלסופיא של אריסטו כו', משא"כ נשמות דיצירה שם ז' היכלות מחסד ואילך ע"כ לא יוכלו לברר מבחי' חכמות חיצוניות כחכמת אריסטו ואסור לו להתעסק בהן וכמ"ש בש"ע יו"ד ה' ת"ת, ונשמות דבריאה הן רק נשמות התנאים.

והנה ענין כנור של שבעה נימין ולימוה"מ של שמונה נימין, מפרשי' דעכשיו ההמשכה מז"ת ולימוה"מ יאיר אור הבינה, אך לפמ"ש דבענין שבעה היכלות בינה נק' היכל השביעי, א"כ י"ל כמ"כ כנור של שבעה נימין זהו ג"כ מבחי' בינה דוגמת ז' היכלות, ולפ"ז כנור של שמונה נימין זהו התגלות החכמה, לפ"ז ענין שבע ביום הללתיך זהו להמשיך בחי' בינה בז"ת.

והנה כשמחשבים ז' היכלות מהבינה עד מ' אזי הענין שיסוד ומ' שניהם היכל אחד והוא היכל לבנת הספיר ע' זח"א פ' בראשית דמ"א ע"ב ופי' במק"מ שם וז"ל היכל הראשון נק' לבנת הספיר לפי שהוא כולל יסוד ומלכות ספיר הוא יסוד לבנת הוא מ' שהיא נוקבא, וכ"כ בפרדס שער ההיכלות פ"א ובערך לבנת הספיר, ועיין זח"ב פקודי דרמ"ה ע"א, ובמא"א אות למ"ד סעיף יו"ד ובסה"מ סי' י"א פי' דהוא מ' ויסוד שביסוד וזה צ"ע, וא"כ לבנת הספיר מורה על יחוד יסוד ומ' לכן הם א' כי זכר ונקבה בראם ויקרא שמם אדם תרי פלגי דגופא, וזהו דוקא