כב

ב) רבות ס"פ נצבים ובמדבר אשר ראית אשר נשאך אר"ל מהו אשר נשאך נשאן וגידלן שעשה אותן כאלהות שנאמר אני אמרתי אלקים אתם כו' תלים פ"ב, ובע"ח שמ"א פי' אלקים אתם קאי על ניצוץ אלהות המתלבש בבחי' יחידה, דוגמת ע"י המתלבש בא"א כו', ועיין מענין אני אמרתי אלקים אתם, רבות משפטים ר"פ ל"ב שהוא ענין חירות ממלאך המות ומשעבוד כו' ושם ס"פ הנ"ל כשם שאני חי וקיים כו', ור"פ שמיני ר"פ י"א, ובפ' מצורע פי"ח, איום ונורא הוא אלו ישראל דכתיב אני אמרתי אלקים אתם כו', ויש להעיר ממ"ש ברבות ויחי פצ"ח ע"פ ושמעו אל ישראל אביכם מה הקב"ה בורא עולמות אף אביכם בורא עולמות כו', זח"א ויחי דרכ"ז ע"א ח"ג פ' שלח דקס"ב סע"א ע"י שהקדימו נעשה לנשמע, והיינו כמ"ש בע"ח הנ"ל כי זהו ענין השני כתרים ע"י המלובש בא"א כו'.

ויש להעיר מזה לענין פי' והשיאנו ה' אלקינו את ברכת מועדיך, ואדמ"ו נ"ע פי' והשיאנו ע"ד נשואין שה"ע היחוד העליון וה"ע ביום ההוא תקראי אישי כו'.

וי"ל דנשואין ג"כ ענין רוממות ועמ"ש ע"פ ויקרא לו אל אלקי ישראל כו', וע"פ אין כאל ישורון וארז"ל רבות וישלח פע"ה אין כאל ומי כאל ישורון כו'.

ג) בפתיחתא דאיכה בד"ה תחת אשר לא עבדת, נב א, אלו זכיתם הייתם קוראים בכל הדרך אשר הלכתם ועכשיו שלא זכיתם אתם קוראים לא אליכם כל עוברי דרך כו', נמצא פי' אשר נשאך כו' להיות ההליכה בדרך כו', וידוע ענין מהלכים בין העומדים, והילוך זה הוא על הדרך ע"ד ושמרו דרך הוי', והם המשיכו דרך זה אף במדבר כו', ועי"ז נמשך עילוי ביתר שאת ע"ד אף עשיתיו אף מרבה בחי' עליונה בד"ה מי מנה עפר יעקב, ועמ"ש בפי' קול קורא במדבר פנו דרך הוי' בלק"ת פ' ואתחנן בד"ה וידעת היום דרוש השני.

ד) זח"ב תצוה קפ"ג סע"ב קפ"ד ע"א משום דלית נהורא אלא ההוא דנפיק מגו חשוכא דכד אתכפיא סטרא דא אסתלק קב"ה לעילא ואסתלק ביקריה, וי"ל ע"פ מ"ש בביאור דשחורה אני ונאווה דרוש השני שם פ"ד בענין קליפה קדמה לפרי, וכענין אריה שלמטה הוא חיה טמאה ובשרשו גבוה מפני שור כו'. וזהו ענין מל"ת שגבוהים ממ"ע שע"י אתכפיא סט"א כו' ע"ש, ומ"ש מזה בד"ה אלה פקודי המשכן בענין משכן העדות כו', ועד"ז ה"ע מדבר שנק' ארץ לא זרועה, דוגמת קיום מל"ת שהזריעה היא בחי' לא כו' ועי"ז הצמיחה גילוי בחי' דלית מחשבה תפיסא ביה, הנק' ג"כ ישת חושך סתרו שאין בו אור והשגה, וזהו נמשך ע"י בחי' לא שדוחה החושך גשמי, וזהו ענין דלית נהורא אלא ההוא דנפק מגו חשוכא וכמ"ש המשל במ"א מענין הראיה אשר בעין שהוא מלובש דוקא בשחור שבעין, וכמ"ש מזה סד"ה כנשר יעיר שזהו פי' הפסוק ימצאהו בארץ