כ

פי' קדש ברנע דקאי על ישראל שנק' קדש ונק' בר בני בכורי נע ע"ד רק שפתיה נעות כו' או על משיח, וא"כ לפ"ז צ"ע ענין י"א יום מחורב שהיא המל' דרך ק"נ עד קדש וכו' ולפ"ז הי' צ"ל להפך חורב היינו מה שנחרב ונפל בשבה"כ ומשם דרך ק"נ עד קדש כו' וצ"ע.

ולקמן נת' שיש לפרש חורב בחי' מל' ועליית המל' בכתר הוא ע"י שמבררת ק"נ וזהו דרך הר שעיר עד קדש כו'. ועכ"פ עתה שקלקלו הוצרכו להתעכב ארבעים שנה, היינו כי יש ב' אופנים לברר ק"נ הא' כנ"ל שע"י הגילוי אלקות ממילא נכללים הניצוצים כנר בפני האבוקה הב' אדרבה להפך ע"ד וזרעתיה לי בארץ לא גלו ישראל אלא כדי לברר הניצוצים כו', ועמ"ש בתו"א פ' בראשית סד"ה הן האדם היה כאחד ממנו, ואזי ממילא הוכרחו להתעכב זמן רב ארבעים שנה כו'.

ועתה נבוא למאמר הרבות דכי תשא פמ"ב הנ"ל. והענין כי הנה ענין ארבעים יום שהיה משה בהר אפ"ל ע"ד לא קאים אינש אדעתיה דרביה עד ארבעים שנין, ולכן בן ארבעים לבינה, ויום שלמעלה חשוב ודאי כשנה ע"כ הי' משה בהר ארבעים יום כדי שיהי' קאים על התורה, עד שמשה קבל תורה מסיני, והרמ"ז בפ' עקב דער"ב סע"א פי' שהם כנגד ד' מוחין דיליה חו"ב חו"ג. ועפ"ז י"ל המדרש שה"ש רבה בפסוק מים רבים לא יוכלו לכבות שאמר ר' יוחנן שמכרתי דבר שניתן לששה ימים והתורה ניתנה לארבעים יום, פי' כי נודע מענין שני חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים ששבע שנים הם המדות שהם בחי' יחידות אבל חו"ב נק' עשרים שנה כו'.

והנה בריאת העולם הוא ע"י המדות ו"ק ע"כ הם ששת ימים אבל התורה שהיא המשכת מוחין הנה ד' מוחין חו"ב חו"ג הם מ' יום כו', גם י"ל מ' יום הם כחב"ד דז"א הנמשכים מהבינה שהיא בחי' מ' סתומה, להעיר מענין מקוה מ' סאה כמ"ש המ"ע אופן רמ"ז, א"נ מענין טל תורה כו', מ' חלות דתודה, יצחק בן ארבעים שנה. והנה מבואר בסידור ע"פ מזמור לתורה בענין מ' חלות דתודה שעשרה מהם חמץ ושלשים מצה כי הן ג"כ נגד ד' בחי' חג"ת ומל', אשר מג' בחי' הראשונים אין יניקה לחיצונים רק מבחי' מל' כו' וז"ס החמץ, אך ע"י קרבן תודה יחוד או"א יוכל גם החמץ להתעלות כי בחכ' אתברירו.

ועפ"ז י"ל ג"כ ענין י"א ימים מחורב דרך הר שעיר, דהיינו י"א יום הנ"ל הם מה שיש יניקה לחיצונים מהמל' וכענין עשר חלות דחמץ והי"א הוא המקיף, אלא שע"י קבלת התורה דמחכמה נפקת היו מתבררים גם י"א בחי' הנ"ל ואז היו מתעלים עד קדש ברנע כי ע"י בירורי נוגה הנק' טורי חשוכא מתעלית המל' בטורי חשוכא דא"א כמ"ש ע"פ המאמר פ' פנחס דרמ"ט ע"א גבי ועאלת לגו טורי חשוכא כו' וזהו דוקא דרך הר שעיר היו מתעלים עד קדש כו' וכדברי הע"ג דקדש ברנע מורה על בחי' גבוהות כו', אך הם קלקלו ונטו הי"א יום הנ"ל מהארבעים יום הנ"ל לבחי' הר שעיר, היינו כי מעטרא דגבורה נמשך בנין המל'