טו

מוסר, כי ע"י נ"מ ותו"א ממשיכים יחוד ו"ה כנז' בד"ה אלה פקודי המשכן ואזי אח"כ ודר"ח תו"מ להמשיך יחוד או"א שהוא אור חדש מהא"ס.

וזהו במדבר בערבה מול סוף פי' במדבר בערבה שהתורה ניתנה במדבר ונתפרשה בערבות מואב כמ"ש בת"י וכ"ה בגמ' פ"ז דסוטה דל"ז ע"ב, אבל צ"ל מול סוף ע"ד בריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה ופי' בזח"ב קע"ו ב' מע"י לז"א כו', א"כ מול סוף היינו מול קצה העליונה שהיא ע"י ראשית הקו כו', וזהו דוקא ע"י עבודת הנשמה בבחי' בכל מאדך כו'.

א"נ י"ל מול סוף ע"ד מ"ש ברבות ס"פ עקב ע"פ ה' בסופה ובסערה יבוא בסופה זה משה כו' ע"ש והוא בחי' קץ הימין, וי"ל ב' הפירושים אמת כי הוא ענין ההמשכה מן הקצה העליונה עד הקצה התחתונה, ולכן זהו ענין ודרך חיים שצ"ל תוכחות מוסר, א"נ ע"י נר מצוה ממשיך בנין המל' כי המצות היא מצות המלך ותורה אור בחי' ז"א, וכ"ז בנין זו"נ, אבל להמשיך היחוד עליון ששרשו המשכה ממו"ס זהו ע"י ודרך חיים תוכחות מוסר לעשותה כלי כו' ועיין בתו"א פ' בראשית ע"פ כי כאשר השמים החדשים בהביאור שע"י התומ"צ ממשיכים גילוי אצי' בבי"ע אבל להיות המשכת אור א"ס ממש כו'.

א"נ ע"ד שהתורה נק' תרעא לדרתא לגבי יראה עילאה ועז"א אם אין חכמה אין יראה ויראה עילאה זו שרשה ממו"ס שבו גבורה דע"י ולכן דוקא אחר שזכו לתורה צ"ל תוכחות מוסר לבוא ליראה עילאה זו שממו"ס שהוא ע"י גילוי אור א"ס מבחי' סוכ"ע ע"ד ובמורא גדול זו גילוי שכינה כו' ועמ"ש בד"ה וידבר אלקים את כל הדברים האלה מענין אם אין יראה אין חכמה אם אין חכמה אין יראה, וזהו ג"כ מול סוף ע"ד סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא, ועמ"ש פ' תשא סד"ה שמאלו תחת לראשי שעי"ז שמאלו בחי' תוכחות מוסר נתעורר בחי' לראשי אותיות ישראל לי ראש דהיינו בחי' בכל מאדך הנמשך מבחי' המקיף של הנשמה בחי' מזליה שהוא יחידה חיה, אך הפסוק שמאלו תחת נאמר ב"פ בשה"ש ובפ"ב נאמר תחת ראשי, ואפ"ל זהו נגד ב' מיני תוכחות הנ"ל דבחי' כל יחידה חיה ונר"ן.