ג

עצמות המאציל שהוא המדבר ומספר ענין אלה מועדי הוי', ע"כ בא לומר אלה הם מועדי ששרש הג' מועדים הם בעצמות המאציל ע"ד טורי חשוכא חג"ת שבהעלם כו' עיין בלק"ת בביאור מנורת זהב כולה, והם ג"כ פי' אלה הם מועדי חיבור המאציל א"ס ב"ה באצילות ע"ד אני הוי' כנ"ל, ועמ"ש כה"ג בפי' וזכרתם את כל מצות הוי' כו' למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי כו'.

ב) אך הנה במשנה תורה נאמר הלשון שמשה מדבר, ולא ע"ד שבספרים הראשונים שהספור דברים הוא שלישי המדבר דהיינו עצמות המאציל אבל במ"ת נאמר כאלו משה הוא המדבר, אמת משה הוא ג"כ יסוד אבא כנ"ל.

והענין דכבר פי' רבינו ז"ל בד"ה וידבר אלקים את כל הדברים האלה וז"ל משנה תורה מלשון משנה למלך שאינה בבחי' התורה עצמה שנאמר בה וידבר ה' אל משה בבחי' העלם אלא הוא גילוי התורה אשר דבר משה אל כל ישראל, ולכך משנה תורה מתחלת אלה הדברים בחי' אתגלייא עכ"ל עוד כ' משנה תורה הוא בחי' מל' מלשון משנה למלך בחי' גילוי כתר מל' וידבר משה כו' משא"כ בספרים הראשונים וידבר הוי' כו' בז"א.

והענין עפמ"ש בפע"ח שער הלולב פ"ד בענין יסוד ומל' שהם בחי' חותם פי' כי הלא כמו הטבעת היא עיקר אך כשחותמין בשעוה אינו ממשיית רק דמיון אחד לבד כן היסוד והמל' של הנוק' אינם רק הארה לבד וחותם מן הארות הראשונות כי לעולם היסוד הוא חותם העליון כי כל האורות נכללין ונחתמין בו וכן בחי' המל' הוא חותם כו' של החותם של היסוד עכ"ל.

ויובן זה ג"כ עם מ"ש בדרוש הוד שבהוד בסידור שער ל"ג בעומר דהספי' העצמיים הוא עד הוד ויסוד הוא בחי' ההשפעה שלבר מגופא וכ"ש המל' כו' ע"ש, וסיים שם בפע"ח וז"ל והוא סוד משנה תורה כו' והוא כופל כל הדינין כו' כי התורה הוא הז"א כו' וכאשר נחתם חותם זה במל' שבה אז נקרא שם משנה תורה עכ"ל, וענין חותם זהו בחי' ציון כנזכר בת"א פ' מקץ בד"ה רני ושמחי השני, את משנה התורה דברים י"ז י"ח, משנה תורת משה יהושע ח' ל"ב, לחם משנה שמות י"ו כ"ב, ועל * השנות החלום כי ממהר כו' כך ענין משנה תורה שכופל הדינין לבוא אל הגילוי, והנה פי' מ"ש והוא כופל כל הדינין לכאורה אינו מובן למה צריך כפילות ויש להעיר ממ"ש ועל השנות החלום כו' כי נכון הדבר מעם האלקים וממהר האלקים לעשותו בפ' מקץ מ"א ל"ב, ועיין בברכות דנ"ה סע"ב, ועד"ז ענין כפילות משנה תורה כדי לבוא אל הגילוי, ועיין בענין משנה תורה בזח"ב פקודי דרנ"ז סע"ב פי' שזהו ענין אנהגך אביאך אל בית אמי כו' קדה"ק כו', ואונקלס תרגם משנה תורה פתשגן ופרש"י בפ' שופטים י"ז י"ח לשון שנון ודבור ויש להעיר לזה ממ"ש ברבות סדר ויקרא פ"א עד שתתפרש להם