הוספות77

דעת תחתון אשר שם הוא היש תופס מקום וצריך התגברות יתירה לבטל היש כו'. אבל תפלה דשבת גלוי הדעת עליון כמו דכולא קמיה כלא חשיב אזי ממילא בטלו כל הרצונות זרות ואז הוא גילוי התענוג עליון אז תתענג על ה' הוא המשכת בחי' עתיק שהיא בחינת פנים ואין בו אחוריים כלל, וכמ"ש במ"א בענין אחור וקדם צרתני שהרצון נק' אחור לגבי התענוג שנק' פנים, ועד"ז נאמר במ"ת פנים בפנים דבר ה', וכמ"ש בד"ה ואהי' אצלו אמון כו'. וזהו בחי' דעת עליון ששרשו מפנים דעתיקא דהיינו תיקון ואמת. משא"כ ד"ת נק' דעת דבין כתפין בחי' אחור וכן חוט השדרה נמשך באחור. וזהו ענין זיווג נשיקין שהוא נמשך מדעת עליון והוא רוחני והוא בחי' פב"פ כמ"ש ישקני מנשיקת פיהו, משא"כ זיווג גופני שהטפה נמשך דרך חוה"ש בחי' אחור והוא נמשך מדעת תחתון כמ"ש בע"ח כו' אלא שמ"מ הזיווג הוא פב"פ, אבל זיווג נשיקין שהוא רוחני לא שייך בו בחי' אחוריים כלל. והנה בנשיקין הוא בחי' הבל ויש ז' הבלים שהם מז' שמות ס"ג דתיקון ואמת ונגד זה ז' תיבות בפסוק ישקני ועיין בפע"ח שער השופר פ"א ובע"ח שער מ"ן ומ"ד דרוש ט', והבל הוא למעלה מהדבור כי הבל הלב כתר דנוק' כמ"ש במ"א, ולכן הנשיקין תוקף האהבה מה שא"א לפרש בדבור כו'. והנה בשבת שהוא בחי' ישראל וכנס"י היא נוק' דז"א שמקבלת מישראל דלעילא ועיקר זיווגו עמו הוא זיווג הנשיקין שהוא רוחני ולכן א"צ ח"י ברכות שזהו ח"י חוליות המורה על זיווג גופני שדרך שם נמשך הטפה כ"א ז' ברכות נגד ז' הבלים הנ"ל דישקני מנשיקת פיהו. ואף שבגמרא איתא דמדינא הי' צריך בשבת ג"כ ח"י ברכות אלא שמפני כבוד שבת לא אטרחוהו רבנן. הענין הוא דהא בשבת שייך ג"כ זיווג גופני דייקא ג"כ אלא שהוא מבחי' העליונה יותר הרבה, וכמבואר במ"א דאע"פ שזיווג נשיקין הוא רוחני מ"מ יש מעלה יתירה בזיווג גופני שבהטפה מלובשת המהות והעצמיות משא"כ בזיווג נשיקין שאינו אלא הארה כו' ואפשר דלהיות מלובש בהטפה מהעצמיות ע"כ נמשך דרך אחוריים דייקא. ולכן גם בשבת דייקא הוא בחי' זיווג גופני דישראל ורחל. ולכן ארז"ל דמדינא צריך בשבת ג"כ ח"י ברכות שהטפה נמשך דרך ח"י חוליות, ועכ"ז נק' שבת בחי' פנים כי פעולת זיווג הנשיקין הרוחני נמשך גם בזיווג הגופני ע"ד מ"ש הרמ"ז בפ' וארא דכ"ו ע"א וז"ל שכשהוא פב"פ אז יש מציאות לזווג דנשיקין פה אל פה דדעת גניז בפומא דמלכא וזווג הפנימי הוא מסוד הדעת בחי' משה ואז אפילו הזווג התחתון נק' פנימי מפני שאור הדעת מתפשט בפנימיות עד היסוד בהם עכ"ל. ולכן מ"מ מפני כבוד שבת די בז' ברכות דנשיקין, והם מתפשטי' ג"כ בזיווג גופני כו', ועמ"ש מענין זה ע"פ ישקני כו'. וכיון דתפלה דשבת הוא התגלות תענוג עליון לכן ע"ז נאמר ולא ראה עמל בישראל. דהנה לעיל נתבאר הפי' כי בתפלה דחול שהוא בחי' יעקב נאמר לא הביט און היינו איש און מחשבותיו מחשבות זרות שהוא לבושי הנפש מלעומת זה מק"נ שהם נדחים מפני י' עקב, שכיון שצעק לבו אל הוי' בחי' יו"ד ממילא נופלים המחשבות זרות, כי ויאבק איש עמו ויגע בכף יריכו, משא"כ מבחי' יו"ד כו' אז לא הביט און. אבל עכ"ז יש ביעקב עמל גדול