הוספות74

בחי' נשמה לכל האצילות ואין שם בחי' כלי כלל עכ"ל. נמצא כמו שהדעת אינו נמנה במנין הע"ס לפי שהיא בחי' הנשמה כך התפלה אינה נמנה במנין המצות, לפי שהיא בחי' הכוונה דהיינו נשמה, וכמ"ש בדברי רז"ל שהכוונה להמצוה היא כנשמה לגוף כו' כמ"ש בתניא שם. ועיין בפרדס בסופו בשער הכוונה וזהו משנ"ז לעיל בענין משה משה לא פסיק טעמא כו' דעת פנימית כו' והוא בחי' הקו וחוט כו' והיינו כמ"ש בע"ח כי הדעת הוא בחי' נשמה כו' וכן בכל כללות המצו' עתיק יומין הוא בחי' נשמה כו' ועיין בזהר פ' בהעלותך דקנ"ב א', שהוא בחי' נשמתא ובחי' נשמתא לנשמתא. ובספר עמק המלך כ' כי עתיק יומין הוא בחי' החוט והקו מא"ס, וע' בזהר בהעלותך דקנ"ב שעתיק יומין נק' נשמתא לנשמתא ודעת הוא נשמתא וע' בסה"מ סי' קנ"ו.

קיצור. ורמ"ח מ"ע רמ"ח אברים שהם כלים דע"ס והדעת הנשמה והאור וכמו עת"י נשמה לכל האצילות ולכן אינו בחשבון ע"ס כמ"כ מצות תפלה שהיא המשכת הדעת אינו בחשבון רמ"ח מ"ע.

ג) והנה כ"ז הוא בחי' תפלה דחול והוא בחי' יעקב שהוא מבחי' דעת תחתון. אבל תפלה דשבת היא בחי' ישראל שיר אל, וזהו שאומרים בשבת השמים מספרים כבוד אל. והענין הוא כמ"ש במ"א ע"פ ויקהל משה שבשבת נמשך ומתגלה בחי' דעת עליון וכמ"ש כי אל דיעות הוי' שיש ב' בחי' דעת כו' וכמ"ש בזהר פ' בראשית דף ח' ע"א ע"פ השמים מספרים כבוד אל ובפי' הרמ"ז שם בשם האוצ"ח שבשבת נמשך לנוק' דעת יותר פנימי והוא שם ס"ג העליון דאימא עילאה, ובלק"ת פ' שמות ובפע"ח בכוונת השופר פ"א מבואר שדעת עליון הוא בחי' שמות ס"ג הנמשכים מתיקון ואמת דא"א בבינה עילאה כו', ועיין בפי' הרמ"ז ר"פ ויקרא, ועיין בע"ח שער כ"ה בכללים של חו"ג סוף אות י"ז וז"ל ודע שגם לפעמים אפשר להמשיך הגבורות שבדעת העליון ג"כ בנוקבא, וזה זכה משה לעשות עכ"ל, ועיין מזה בלק"ת פ' שמות. ואפשר שזהו הבחי' הדעת הנמשך בשבת לנוקבא, כי בחול הוא בחי' יעקב שממשיך מדעת תחתון כמ"ש הרמ"ז פ' ואתחנן אבל בשבת שהוא בחי' ישראל זהו בחי' משה וכמ"ש בע"ח שער תיקון הנוק' פ"ב אות יט שכנסת ישראל וכלת משה הוא בחי' א' כי ז"א נק' משה וישראל ודעת אך יעקב נק' ת"ת כו'.

וביאור ענין המשכת דעת עליון, יש להקדים מ"ש במ"א עוד בענין התפלה ע"פ השמים כסאי כו' אי זה בית אשר תבנו לי כו' כי השמים כסאי והארץ הדום רגלי זהו המשכות שע"י תורה ומצות שנק' שמים וארץ, ונק' כסאי והדום רגלי. אך בית הוא בכל מאדך שהוא בבחי' מקיף כמו עד"מ בית שהוא מקיף את האדם בגגו ובקירותיו, ובית זה הוא בית תפלה שע"י התפלה ח"י פעמים ברוך אתה כו' היא המשכת מקיפים מבחי' סוכ"ע כו' שהמשכה זו אי אפשר להשיג ע"י תורה ומצות שהם פנימיים רק ע"י ביטול בתפלה וכריעות והשתחוואות כו' אזי ממילא נמשך אליו בחינה זו וזהו ברוך אתה כלומר מעצמך ומאיליך, ע"ש. והענין הוא כי בכל מאדך גבוה ממעשה המצות אשר ע"ז ארז"ל בזמן שישראל עושין רצונו של מקום, דלכך בפ' והי' אם שמוע תשמעו נק' בגמ' רפ"ו דברכות אין עושין רצונו של מקום, והתוס' שם הקשו שהרי נאמר והי' אם שמוע תשמעו אל מצותי. אלא הענין מפני שבפ' זו נז' רק בכל לבבכם ובכל נפשכם ולא נז' בכל מאדיכם, כמ"ש בפ' שמע, נק' עדיין אין עושין רצונו