הוספות68

נו"ה) מרבים שלום (וענין שלום בפשמ"ע ושלום בפשמ"ט) התקשרות א"ס באצי' ברמ"ח איברים, ושלום בפמשמ"ט, עושה שלום בין מיכאל וגבריאל בין אצי' לבי"ע כו', כן פי' בד"ה בחדש השלישי בהביאור.

ג) (דר"י סע"א) וזהו שאמרו בשביל התורה שנקרא ראשית ובשביל ישראל כו' כי התורה ממוצע המחבר כו' וישראל נק' ראשית תבואתה, וצ"ל הלא למת"ב ואורייתא מחכמה לבד נפקת, אך ברעו"ד שלמעלה ממחשבה הוא נתפס (ע' ד"ה האזינו השמים דרוש השני, כי רעו"ד מעורר רצון, ואין הרצון רק לאשתאבא בגופא דמלכא, עי"ז ממשיך בחי' כתר, ואיך יוכלו כנ"י להגיע לרעו"ד אין זה אלא ע"י מן המיצר (בד"ה זכור את אשר עשה לך עמלק דתקס"ב), וענין המיצר מה שידוע לכאו"א נגעו, וזהו באר מים חיים ע"י שבוקעים דרך העפר נעשו מ"ח.

(דר"י סע"ב) וענין המיצר מה שידוע לכאו"א נגעו כו' בהיותו ממארי דחושבנא בז' מדותיו הרעות שנק' ז' פרות הרעות העולות אחריהן כו', וזהו באר מים חיים.

(דרי"א ע"א) פי' כנס"י שנתלבשו נשמתן בגופים גשמיים דמשכא דחויא ונתברר חושך לאור ע"י תשובה דבכל מאדך כנ"ל ה"ז משולים לבאר שמתכנסים בו המים מלמטה למעלה ובוקעים העפר, והנה מי התהום הם מלוחים בעצם וכשבוקעים ויוצאים דרך עובי העפר הכדור הם מתבררים מיד ומתכנסין בבאר ונקראים מים חיים, לפי שהפסולת שהי' בהם תחלה נתברר כו', והנמשל יובן למעלה דכל נשמה קודם בואה לגוף הגשמי הנה היה בה תערובות טו"ר כו' (אפ"ל בהלבושים) וע"י ירידתו במשכא דחויא שהוא כמו העפר דכדור הארץ אז נתבררה ע"י אתהפכא חשוכא כו', או מחמת שיוצא מן המיצר לאכפיא לסט"א כו'.

(דרי"א סע"א) וזהו באר מים חיים ונוזלים מן לבנון שע"י שיהי' כנס"י בבחי' באר מים חיים בתשובה דבכל מאדך יעוררו ג"כ למעלה מבחי' רצון העליון להיות נוזלים מן לבנון המשכה מבחי' כתר עליון שיאיר אור א"ס בנאצלים בתוספות ברכה.

והנה הבאר לא הי' מעצמו בלתי שיחפרו אותו תחלה, והיינו ענין כובד ראש לב נשבר ונדכה, וזהו ענין על שלשה דברים העולם עומד, עבודה זו תפלה רעותא דליבא בחי' הבאר מים חיים ואח"כ תורה ואח"כ גמ"ח בחי' מצות.

(דרי"א ע"ב) וזהו עלי באר ענו לה, פי' מתחלה צ"ל הבאר כנס"י בבחי' עלי' מלמטה למעלה בתשובה דבכל מאדך ואח"כ ענו לה כמ"ש תען לשוני אמרתיך, כעונה אחר האומר, ונוזלים מן לבנון, והודעתם לבניך יום אשר עמדת לפני כו', ודבר ה' הוא למעלה מהזמן.