הוספות56

באחדות ה' כו' וכ"ז מסיבת ת"ח שמרבין שלום שנמשך השלום כ"כ למטה עד שגם הרע יהי' נכנע וכפוף ובטל להטוב כעין מ"ש וגר זאב עם כבש שיהי' לע"ל, וגם י"ל מרבים שלום ע"ד או יחזיק במעוזי יעשה שלום לי שלום בפמליא שלמעלה המשכות אור א"ס בחו"ב שהיא התורה שלום יעשה לי בפמליא של מטה ומזה נמשך שיהי' דירה בתחתונים ואין רבים פחות משלשה הבחי' ג' שיהי' התקשרות פמשמ"ע בפמשמ"ט שיהי' השם שלם והכסא שלם.

קיצור. וזהו ענין ששים המה מלכות תושבע"פ ומזה נמשך שיהי' ועלמות בבחי' אין מספר, וזהו ענין בוניך ות"ח מרבים שלום בעולם.

ג) וזהו שאמרו בשביל התורה שנק' ראשית ובשביל ישראל כו' כי התורה היא הממוצע המחבר כנ"ל, וזהו ה' קנני ראשית דרכו, פי' דרכו היינו מ"ש ושמרו דרך הוי' שפי' דרך הוי' היינו זה שיהי' דירה בתחתונים נק' הולך על דרך וכמ"ש והתהלכתי בתוככם כמ"ש במ"א בד"ה מי יתנך כאח לי, וראשית דרך זה הוא המשכת אור א"ס בח"ע שהיא התורה כו', והנה ארז"ל ברבות ר"פ בראשית מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר והענין כי גם זה שיומשך אור א"ס בהתורה זה אינו אלא ע"י הקריאה בתורה שקורא וממשיך בהבל הדבור בתורה כנ"ל, וזהו כי לא על הלחם לבדו שהיא התורה יחי' האדם כי על כל מוצא פי הוי' שהוא מה שמוציא התורה בפיו יחי' האדם כמ"ש במ"א בד"ה ביום השמע"צ וסד"ה ראשי המטות, ואין זה אלא ע"י ישראל שנקראו ג"כ ראשית כמ"ש קדש ישראל לה' ראשית תבואתו (ועמ"ש בד"ה יונתי בחגוי שהענין שהם ראשית להתורה הנק' תבואתו, וכמו בכורים שקודמים לתרומה וזהו כבכורה בתאנה בראשיתה ראיתי את אבותיכם והיינו מצד שרש ומקור הנשמה הנק' מזלי' אך מצד הנשמה שבגוף ישראל הם למטה מהתורה ומתקשראן באורייתא וזהו תלת קשרין כו', וזהו בשביל התורה שנק' ראשית כמו תרומה ובשביל ישראל שנק' ראשית כמו בכורים וע' במשנה פ"ג דתרומות וכמ"ש בזח"ג פנחס דרכ"ב ע"ב על דוד דהוה מחבר אורייתא דלעילא בקוב"ה), ואמנם יש להבין איך יתכן שע"י הקריאה בתורה יומשך מאור א"ס בעצמו כו' הלא לית מחשבה תב"כ כידוע ואורייתא מחכמה עילאה בלבד נפקת כידוע, אך הענין הוא דאע"ג דלית מחשבה תפיסא בי' אבל ברעותא דלבא שלמעלה ממחשבה הוא נתפס בודאי מפני שבחי' נקודת הלב הנק' רצון התחתון הוא מעורר בחי' רצה"ע שלמעלה מן השכל בבחי' יחידה שבנפש כמ"ש במ"א שזהו פי' רעיתי כו' ע"ש, וכן ע"י מס"נ דבע"ת בכל מאדך הוא בחי' רצון הלב דכנס"י כשנקראה כלה וכמ"ש כלה שארי ולבבי כו', ופי' הכליון הוא התפשטות כל הרצונות מבלעדי ה' לבדו וכמ"ש מי לי בשמים ועמך לא חפצתי כו', וכמ"ש ברבות בשה"ש ע"פ נגילה ונשמחה בך בענין המשל אין לי חפץ טוב יותר ממך כו', והיינו הרצון והחפץ רק לאשתאבא בגופא