הוספות47
שמ"ט שיש ג"כ קליפות דאצי' היינו זו"נ דנוגה דאצי' ומהן נמשכים קליפות דבי"ע ע"י השתלשלות, וביאור הדבר הוא כמו שמ"כ מאמר ע"ז וז"ל להבין מארז"ל.
אך הנה באמת שני הענינים עולים בקנה א' והוא עפמשנ"ת במ"א ע"פ אלה תולדות נח, ענין עה"ח ועה"ד שבאצי', דהיינו מהחזה דז"א ולמעלה ששם החסדים מכוסים ביסוד אימא ומאיר בהן אור אבא הוא בחי' עה"ח בחי' ביטול בתכלית ואין שם שרש ליניקת הקליפות, ומהחזה ולמטה ששם נפסק כיסוי יסוד אימא והחסדים מגולים נק' עה"ד שיש שם שרש ליניקת הקליפות דאצי', והפי' דחסדים מגולים בחי' רשפי אש האהבה בגילוי כו' מזה יוכל להיות הסתעפות ויניקת הקליפות דאצי' ההרגשה וקצת יש ולתקן זה צריך להמשיך בהרשפי אש גם בחי' הביטול דאור אבא שזהו הדוחה הקליפות יעו"ש שזהו ענין שמו"ע קול דממה דקה ביטול והשתחוואה אחר ק"ש רצוא כו', והרי לפ"ז מובן איך אמת נכון הדבר שהשתלשלות והתהוות הקליפות וגבורות קשות דעשי' שרשן מקליפות דאצי' וכש"ל, אך מש"ל ששרשן ג"כ מהשרפים דקדושה, היינו דשרש יניקת הקליפות דאצי' עצמן נמשך מבחי' עה"ד דאצי' שהוא חו"ג המגולים רשפי אש שזהו שרש השרפים דקדושה ממש, והדוחה לכ"ז הוא בחי' אור אבא דהיינו בחי' ביטול שהוא בחי' יראה שמזה נמשך השוב, שכאשר יגבר בחי' זו על הרצוא כמאמר אם רץ לבך שוב לאחד אזי לא יהי' יניקת החיצונים מבחי' הרצוא, וא"כ מובן מזה שהבירור צ"ל ע"י ב' הבחי' גם יחד רו"ש, כי ע"י הרצוא יהי' הבירור הראשון דהיינו כי הנה"ב שבאדם הרי היא כלולה מטו"ר דנוגה דבי"ע, וזהו כענין הנחשים דעשיי' ממש הנושכים כו', וכמאמר הזהר מאן דקטיל לחויא יהבין לי' ברתא דמלכא וידוע הפי' דחויא קאי אנה"ב והגוף נק' משכא דחויא, והתלבשות הנה"א בנה"ב הוא כשושנה בין החוחים שהחוחים עוקצים השושנה, ולזה ע"י הרצוא ורשפי אש הוא בירור הראשון להפריד הרע הגמור מנה"ב כמו שבאש יתבררו הסיגים מהכסף, וזהו ענין דמהפך מרירו למיתקו הנזכר למעלה, והיינו ע"י התבוננות בגדולת ה' רוממות אל בגרונם ומזה נמשך חרב פיפיות בגוים הן הנה"ב והגוף להפריד הרע כו', אך מ"מ יש בזה ג"כ כמה בחי' בירור אחר בירור היינו חיצוני' הלב ואח"כ פנימי' הלב שזהו בחי' קטרת, ולכן הקטרת דוחה הגוף שהוא מבחי' הפסולת כו' כמ"ש במ"ח כי ע"י פנימי' הלב הוא בירור יותר עמ"ש במ"א בביאור לפסוק זאת חנוכת המזבח כו' ועמ"ש ע"פ יתן כעפר חרבו שדי עפרא כו', אך כ"ז הוא בחי' הרצוא, אבל אח"כ צ"ל בחי' השוב שהוא בחי' אור אבא מבחי' עה"ח. וזהו ענין ומשעבדים את לבם לאביהם שבשמים דארז"ל שעי"ז היו מתרפאים בחי' ומשעבדין הוא בחי' השוב שזהו בחי' עול תו"מ כמו ענין שנאמר ביששכר ויט שכמו לסבול כו' וגם כדפי' ע"פ ממעמקים קראתיך ב' בחי' עומק אהבה מפנימי' הלב ואח"כ יראה פנימי' כו'
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.