הוספות45

כלים דתיקון שהן רחבים ויכולים לסבול ב' הפכים חו"ג משא"כ כלים דתוהו היו קטנים ולא סבלו ב' הפכיים, וידוע דהשרפים שרשן מתהו ע"כ ג"כ הכלים קטנים רק בבחי' א' רצוא לבד, ולכן מזה נמשך ג"כ הכעס על המנגד, משא"כ ממוחי' דגדלות (חסר).

ומעתה אכתוב מה שלקטתי עוד מדברי רבינו ז"ל נ"ע ביאור להנ"ל. הנה שרש ענין הנחשים השרפים, יובן עפמ"ש בזהר ס"פ אחרי (דע"ט ע"ב) אמר רבי שמעון אמר קב"ה הביאו עלי כפרה בגין דיתעבר ההוא חויא, עלי כמה דכתיב שרפים עומדים ממעל לו, וע"ד כתיב בקרח הנועדים על ה', דבגיניהון אתער מאן דאתער דאתי מסטרייהו כו' עכ"ל לענינינו, הרי מבואר איך מבחי' השרפים נמשך יניקה לבחי' הנחשים כמו שאמר אתער כו' דאתי מסטרייהו דהיינו גבורות קשות הנמשכים מפסולת גבו' דקדושה וקאי עמש"ל ההוא חויא כו', עד שמחמת זה פי' ענין שרפים עומדים ממעל לו שהוא בדקות ע"ד הנועדים על כו', ואין זה מצד עצמו ח"ו שהן עדיין גבו' דקדושה ממש רק מפני שמזיעתן נמשך יניקה לגבו' קשות ממש וכנ"ל באריכות (וזהו ממש על ה' דהיינו לנגד בחי' שם הוי' כעין שפי' בזהר ר"פ בא דל"ב ב' פסוק ויבואו בני האלקים להתייצב על הוי' ע"ש), וביאור מאמר הזהר הנ"ל מבואר באריכות בביאורי הזהר פ' אחרי, אך הקיצור ממנו הוא, דהנה שם הוי' הוא בחי' אור ישר, ופי' או"י שהאור העליון נמשך ביושר מלמעלה למטה וכל המשכה הוא ע"י שם הוי', וזהו ענין י"ה שהוא בחי' צמצום והתפשטות, שכדי להיות המשכה מא"ס ב"ה צ"ל ע"י צמצום תחלה כדי שיוכלו לקבל, ואין זה צמצום והעלם גמור אלא ע"ד לעולם ישנה אדם לתלמידו בדרך קצרה כו' ואח"כ ה' התפשטות ע"ד דקאים אינש אדעתי' דרבי' כו', ואח"כ ו"ה הוא ג"כ כמו בחי' י"ה כי הוי"ו ראשו ג"כ כמו יו"ד והולך ונמשך למטה כו', והיינו י"ה ההמשכה באו"א ו"ה בזו"נ, ודרך כלל הן ד' בחי' אבי"ע, וכ"ז ההמשכה מלמעלה למטה ונק' או"י, אך יש עוד בחי' או"ח להיות מתעלה מלמטה למעלה, כמ"ש למען יזמרך כבוד ולא ידום כו' היא העולה על מוקדה כו', וע"ז נאמר הסבי עיניך מנגדי כי אין רצון א"ס ב"ה להיות בחי' זו לבד, וכמ"ש לא לתהו בראה, שבעולם התהו הוא שגבר בחי' זו עד שנפרדו האורות מהכלים כו' כ"א לשבת יצרה להיות דירה בתחתונים ע"י בחי' אור ישר, ולכן ארז"ל כאלו הקריב עולה בלא מנחה שתכלית ההעלאה דעולה להיות אח"כ המשכה שזהו המנחה כמ"ש במ"א, והנה בחי' או"י ואו"ח היו ג"כ לפני האצי' ונק' מטי ולא מטי, כי באמת צ"ל ג"כ או"ח כדי שיהי' אח"כ או"י, וכמו רוח החיים שבנשימת האדם הוא בבחי' זו כנודע מענין הדפיקו דליבא וכו', אך שם מתאחדים ב' בחי' אלו, וכן ג"כ באצי' הן בחי' חו"ג ונק' רו"ש וג"כ הן בייחוד גמור והוא ענין שמאלא אתכליל בימינא להיות הרצוא בשביל השוב כמו שהי' ג"כ למטה הלוים טפלים לכהנים כמ"ש במ"א וייחוד זה בחו"ג דאצי' הגם שהן ב' הפכיים היינו משום דבאצי' איהו וגרמוהי חד וע"י גילוי א"ס ב"ה מתחברים ב' ההפכיים כנודע בענין והנורא עושה שלום כו' משא"כ בבי"ע כיון שיש