הוספות44

למצוא עוד ביאור לזה ממ"ש רבינו ז"ל נ"ע במ"א, וזהו תוכן הדברים שמ"כ ע"פ יתגדל ויתקדש שמי' רבא, והענין דהנה יש נחש דקדושה למעלה כמ"ש בזהר נחשא דפרח באוירא כו' (ע' בזהר הרקיע בסבא דמשפטים וצ"ע) והוא ענין רשפי אש התשוקה בהתלהבות הלב והוא בחי' מלאכים הנק' שרפים, ועם היות הם בבחי' קדושה ממש אך עכ"ז הוא בחי' קטנות (נ' לבאר זה דהקטנות הוא מה שהן תמיד רק בתנועה אחד ליפרד מהכלי ואין בהם בחי' השוב שנמשך ע"י מוחין דגדלות דוקא כמושנ"ת ע"פ וידעת היום, דהאהבה והצמאון נמשך מצד ההתבוננות איך הוא בבחי' ריחוק מאלקותו, כמשל מי שהוא רחוק מבית אביו מתאוה ומשתוקק לראות פניו, וזהו צמאה לך נפשי בארץ צי' כו', אבל היראה היא באה מחמת הקירוב היינו כשיתבונן בקרבת ה' הסוכ"ע כי אמת הוא שרחוק הוא מאד מאור פניו ית', והיינו בבחי' זיו וגילוי אוא"ס ב"ה להיות ארץ ושמים רוחני' וגשמיות כו', אבל אא"ס ב"ה הסוכ"ע אינו בגדר ההשתלשלות כלל כי הוא השוה ומשוה כו' המגביהי לשבת המשפילי לראות כו', וכמו שהוא נמצא בעליונים כך הוא נמצא בתחתונים, למטה כמו למעלה סובב ומקיף, וכאשר יתבונן האדם כי ה' הסוכ"ע נצב עליו ממש שהוא למטה כמו למעלה אזי תפול עליו אימה ופחד ה' יראה בושת, שהיא יראה עילאה או יר"ת שלא למרות עיני כבודו ח"ו, וע"ש בחי' שלום לחבר ב' הפכים אהוי"ר כו' שהוא ע"י בחי' והנורא כו' יעו"ש, ועכ"פ מזה למדנו איך האהבה והצימאון נמשך ע"י ההתבוננות בבחי' הריחוק שלו מאלקות, וריחוק עולמות תחתונים מאלקות וקירוב עולמות עליונים זה רק הכל בבחי' הזיו וההארה כנ"ל, א"כ בבחי' זו שייך הצימאון, משא"כ היראה והשוב נמשך ממקום עליון יותר מבחי' סוכ"ע כנ"ל, וכיון שכן השרפים שנק' כן ע"ש היותם בוערים תמיד בבחי' רצוא ה"ז בחי' קטנות ולא בחי' מוחין דגדלות בא"ס ב"ה הסוכ"ע שמזה הי' נמשך השוב, וכיון שכן שהם מבחי' מוחין דקטנות, לכן מזה יומשך ג"כ הדין והכעס על עוברי רצונו) שאינו יכול לסבול היפוכו בשום אופן, אלא אדרבה מתכעס ומתקצף מאד וחמתו בערה בו כשרואה דבר שנגד עבודת ה'. כי הנה אין רע יורד מלמעלה, דהיינו רצועא לאלקאה כו' כ"א רק חסדים טובים כמ"ש באור פני מלך חיים, אך מבחי' זו נמשך מדה"ד ופעולת הרע לרעים ונק' נה"ד זיעתן של חיות שעל ראש רשעים יחול, דהיינו מפסולת רשפי אש התשוקה לידבק בה' נמשך להתכעס על רשעים שהם ההפך, אך כ"ז מבחי' קטנות המוחין כנראה בחוש עד"מ למטה שלפי שכלו יהולל איש שהקטן שמוחו קטן לא יוכל לסבול בשום אופן דבר שנגד רצונו ומוחו ומיד מתכעס ובוכה בדמעות, אבל כל שדעתו יותר רחבה יוכל יותר לשמוע ולקבל במוחו דבר שהוא תכלית ההיפך ממנו, להיות כי בהרחבת כלי השכל יתפסו מקום אף שני דברים הפכיים ממש, דהיינו אף שהדבר ההפכי הוא מאד נגד רצונו, עכ"ז יסבול וישמע ויוכל להעמיק בו אולי יהי' לרצון לפניו, מפני שלרוב הרחבת מוחו אין דבר ההפך תופס מקום כ"כ (וכמ"ש במ"א ממ"ש כי על אפי ועל חמתי היתה לי העיר הזאת מיום הוסדה, ואעפ"כ הי' גילוי אלקות בבנין בהמ"ק, וזהו מבחי'