הוספות43

נחש נחשת

[ביאור נחש נחשת]

להבין שרש הדברים הנ"ל, הנה עוד י"ל מהו שאמר הנחשים השרפים, אם היו שני מינים הל"ל והשרפים, וגם למה אמרו ויסר מעלינו את הנחש ולא אמרו את השרף, וגם למה הוא ית' אמר עשה לך שרף ולא הזכיר נחש, וגם שמרבע"ה עשה נחש דוקא ולא נזכר שרף, כמו שכבר מבואר קושיות אלו בספרים ונדחקו הרבה בזה. אך הענין הוא דבאמת הנושך הי' נחש ממש, ולא אמרו ויסר מעלינו את הנחש, אך מ"ש הנחשים השרפים, היינו דשרש המשכת החיות לבחי' הנחשים אלו שהם שלוחי הדין, נמשך מבחי' השרפים עליונים, ואין זה תימה איך מבחי' שרפים עליונים שהם מלאכים דקדושה יומשך חיות לשלוחי הדין הקשה, דהא בהדיא ארז"ל נהר דינור יוצא מזיעתן של חיות, ועל ראש רשעים יחול, והרי נה"ד שעל ראש רשעים יחול זהו בחי' דין קשה, ואעפ"כ נמשך מחיות הקדש ממש, דהיינו מזיעתן של חיות שהוא בחי' פסולת, דהיינו שעם היות החיות בקדושה, אך להיותן בחי' גבורות דקדושה ע"כ יתכן שמבחי' פסולת שלהן יומשכו גבורות קשות ממש ע"ד רישא דעשו בעטפי' דיצחק, וכך הוא בענין השרפים שהם גבורות דקדושה, אעפ"כ מבחי' פסולת שלהן נמשכו הנחשים שהן גבורות קשות ממש ולזה נק' הנחשים השרפים, כלומר הנחשים שנמשכים ויונקים מבחי' השרפים, ולפי שעיקר מיתוק הגבורות הוא בשרשן ע"כ אמר הוא ית' עשה לך שרף כו', ולא הזכיר נחש, כי בחי' נחש הנושך זהו הדין הקשה, אך שרשו הוא השרף דקדושה ומרע"ה שעשה נחש דוקא היינו לפי שעשאו מנחושת שהוא ענין שרש הדין, והכל דבר א'.

וביאור הדברים, הנה תחלה יש לבאר זה עפ"י מה שמ"כ מתלמידי רבינו נ"ע שכתבו בשמו ביאור דבר זה, ואח"כ אי"ה אכתוב מה שיש