הוספות38

כו' היינו משם הוי' דלעילא ועי"ז מתמלאים כל הפגמים כו', וגם ישראל ר"ת יש ששים ריבוא אותיות לתורה ומשם שרש ס"ר נשמות, אך כי חק לישראל שיומשך שרשם שבאותיות החקיקה בבחי' כתב כו', והנה חוקת יש בו עוד פי' ל' תמיד כמו הטריפני לחם חוקי שהאדם מבקש פרנסה מזון להיות קצוב תמיד, היינו כמ"ש כי חק לישראל הוא שחק לישראל יש בו ג"כ פי' ל' חוק ול' תמיד והיינו כי שרש בחי' זו דתמיד נמשך מבחי' אני הוי' לא שניתי כי אכלו רעים שתו ושכרו דודים ואית' בזהר רעים תמיד תרדל"מ אבל דודים הוא יחוד לפרקים, וע"כ בפרה זאת חוקת שממשיך בחי' תמיד שיהי' בלי שינוי, ולכן נהרות המכזבין אפי' אחת לשבוע פסול לקידוש מי חטאת כו' וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו וזהו שמבקשים בשכמל"ו היינו שיהי' נצחיות, כי כ"מ שנא' נצח סלה ועד אין לו הפסק, והנה כמ"כ האדם צ"ל בחי' חקיקה כמ"ש חקוק על לוח לבך ואמרו שיחיקו ד"ת את לבך, כי באדם יש ג"כ פנימי' הלב וחיצוני' הלב, והנה כ"ז שהוא עדיין בחי' חיצוני' הלב אין זה בחי' חקיקה כ"א כשיהי' בחי' פנימי' הלב אזי הוא חקיקה, וזהו זאת חוקת התורה כו'. והנה ענין הפרה לטהרו מטומאת מת הנה באלשיך פ' זו הביא משארז"ל בפ' בראשית שבעלילה בא הקב"ה על אדה"ר שהרי אלפים שנה קדמה לעולם הי' כתוב במ"ת אדם כי ימות באהל, וצ"ע ממ"ש במד"ר ס"פ משפטים ע"פ אני אמרתי אלקים אתם מה אני חי וקיים לעולם כו' כך בני קיימין שנא' בהנחל עליון גוים וכתי' כי חלק ה' עמו ולא רציתם אלא חבלתם מעשיכם ואמרתם לעגל אלה אלקיך ישראל ולכך אכן כאדם תמותון, משמע שאין זה עלילה, והנה קושי' זו איתא בזהר פ' שלח דקכ"ח ע"א והתירץ שם דע"כ דאלו לא חטא ג"כ הי' מסתלק מעוה"ז לגעה"ת והעליון אלא שלא הי' טועם טעם מיתה בעלי' זו וכהולך [מחיל] אל חיל וכמחליף לבוש חול ולובש לבוש שבת, או ע"ד חנוך ואליהו שעלו למעלה ולא טעמו טעם מיתה, וע' בזהר ויחי דרמ"ה משל לבן מלך כו' וע"י החטא הוכרח לטעום טעם מיתה ממש וזה נמשך מחטא עה"ד שעירב הגשמיות ברוחניו' וא"א להפרד כ"א ע"י טעמה דמיתה הי', וזהו יעקב לא מת כי לפי שהי' מבחי' יסוד אבא שלמעלה משבה"כ שהי' בז' המדות זמ"ל דתהו וכמ"ש ימותו ולא בחכ' ע"כ עלייתו למעלה לא הי' ע"ד מיתה כ"א כהולך מחיל אל חיל כנ"ל, ועד"ז י"ל שהפרה שהיא בחי' תשו' באה לטהר מטומאת מת ר"ל לטהר לבוא לבחי' נשמה שנתת בי טהורה היא ולא יצטרך לטעום כו' כ"א בבחי' ילכו מחיל כו'. ועפי"ז אפשר לישב דעת קצת חכמים דס"ל שגם אחר תחה"מ יש עוד אח"כ שכר עליון לנפש בלבד וזהו דעת הרמב"ם, אבל דעת הרמב"ן חלק עליו שהרי ארז"ל צדיקים אינן חוזרי' לעפרן וכתי' ובלע המות לנצח דאפ"ל שמיתה לא יהי' אבל יהי' שייך עליות כעליות חנוך ואליהו, ולדעת הרמב"ן דס"ל שאחר תחה"מ תקיים הנשמה בגוף לעולם ונצחיות אפ"ל שבחי' זו דלטהר מטומאת מת יהי' מקודם תחה"מ והיינו ע"י פרה העשירית שיעשה מלך המשיח שאז גם מקודם תחה"מ יהי' ע"ד אמרתי אלקים אתם כמו אדה"ר קודם חטא ויהי' העלי' מהגוף שלא ע"י טעם מיתה וכנ"ל בענין יעקב לא מת אף שנסתלק