הוספות26

ע"ד דכתיב בפרה. אך הנה כ"ז שריפת הפרה לאפר היא רצוא. אך הנה כתיב אם רץ לבך שוב לאחד, כי הרצוא היא בינה ליבא ע"י התבוננות איך כי נשגב שמו לבדו הודו על ארץ ושמים, אבל אח"כ צ"ל שוב כי ע"י השוב ממשיך מבחי' ששוב שוה למטה כמו למעלה והשוב הוא מה שכתוב ונתן מים חיים אל כלי. כי הנה מים חיים הוא בחי' מעיין שהיא סמוך למקור, כי הנה נהר הוא רחוק ממקור, וע"כ הנהר נעשה בבחי' התרחבות כמו רחובות הנהר, אבל מעיין סמוך למקור, והיינו בחי' מקור חיים, שהקרבה נק' מקור חיים או מקור מים חיים. כי יש מקור מעין חפירה, והוא המשכות והחכמה מאין תמצא. והנה ע"י ומעיין יצא מבית ה' יצא והשקה גם את נחל השיטים כי נחל השיטים הוא מעיין של זנות כדאיתא במדרש. וזהו ונתן עליו מים חיים אל כלי רק שמ"מ המים חיים צריך להמשיך אל כלי שהוא מעשה המצות. וזהו העלי' שנעשה מים חיים גבוה גם בבחי' איך שהוא מקודם שהי' נהר יוצא מעדן, אבל ע"י הבירור נעשה בבחי' מים חיים כי מים חיים הם לטהר טומאות מת. ולכן קוראים פ' פרה קודם פסח, כי יציאת מצרים הוא לצאת ממצרים וגבולים, וצ"ל כח ע"ז והוא ע"י שקורים בתו' פ' פנחס מקודם. והנה היוצא מזה שיש רו"ש בפרה אפר ומ"ח והוא כמו בכל התורה הוא רצוא ושוב, כי תורה גימט' רצוא ושוב רק שהוא רצוא ושוב שבמצות אבל פרה הוא רו"ש דתשובה. וזהו ונתתם אל אלעזר הכהן אל עוזר, וע"ד הקבלה ההפרש בין המשכה דתורה ומצות ובין המשכה שע"י הפרה בתשובה הוא ע"י מצות ממשיכים מבחי' בינה כי אז תתענג על הוי' הוא בבחי' בינה וע"י תשובה ממשיך מבחי' כתר או שגם מצות הוא בכתר רק שיש בכתר ב' מד' א"א ועתיק יומין וע"י המצות ממשיכים מבחי' א"א וע"י תשובה ממשיכים מבחי' עתיק. וע"ד החסידות הוא כי הוי' ואלקים שרש הנטיעות שבג"ע הוא בחי' ממכ"ע, וע"י העבודה לעבדה ולשמרה ממשיך בחי' סוכ"ע וע"י תשובה ממשיך בחינה שלמעלה מכלים. וזהו וידבר הוי' אל משה זאת חוקת התורה אשר צוה הוי' כי הנה אותיות התורה הוא אותיות החקיקה, כי הנה חקיקה הוא מיני' ובי' עצמות. והיינו כי תושב"כ הוא רק נובלות חשמ"ע תורה, אבל אותיות החקיקה הוא המשכה מעצמיות ח"ע בתושב"כ. וזהו חוקת התורה שנמשך בבחי' תורה שבכתב ומשם לתושבע"פ. וזהו שנז' כאן ב' פעמים הוי' כו' כי וידבר הוי' אל משה הנה הוי' הראשון הוא בבחי' ממכ"ע והוי' הב' הוא בבחי' סוכ"ע. וזהו אשר ציוה הוי' לאמר ציוה הוא בבחי' צוותא והתחברות שיחבר הוי' בבחי' לאמר שהוא חכ' כי בראשית נמי מאמר הוא והוא ע"ד אשר אנכי מצוך היום שבחי' מצוך כו' כמו"כ כן ציוה הוי' לאמר שהוא התחברות מבחי' הוי' זהו בבחי' חכמה שנק' לאמור כנ"ל.