הוספות23

נמשכת מחוקת התורה. והענין שהוא בחי' אותיות החקיקה, כי פי' חוקת לשון חקיקה. כי הנה כל התורה נק' תורה שבכתב, כי כמו כתב הוא דיו על קלף שיש בזה שני דברים דיו וקלף כמ"כ התורה ניתנה באש שחורה ע"ג אש לבנה, הרי יש כאן שני דברים. אבל הנה אותיות החקיקה הוא מיניה וביה, ואין כאן דבר נוסף, ועד"ז הוא עשרת הדברות חרות על הלוחות שהוא מבחי' אותיות החקיקה. והנה פרה אדומה היא גם כן מאותיות החקיקה, וע"כ נא' במצות פרה זאת חוקת התורה. ולהבין זה הנה צ"ל ענין פרה אדומה דכתיב ויקחו אליך פרה אדומה תמימה אשר אין בה מום אשר לא עלה עליה עול, מנה כאן ד' דברים, דוגמא לזה הוא כמ"ש ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והי' לארבעה ראשים כי הנה נהר יוצא מעדן להשקות את הגן הוא ג"ן סדרים דאורייתא. והנה אח"כ ומשם יפרד, שמתחיל טורי דפרודא. אך אינו עדיין כ"א טורי דפרודא שרש ומקור הפירוד, כי הם בקדושה ד' מחנה שכינה, אבל כשנמשך אחר כך למטה הנה נעשה פירוד ממש, כמו ד' מחנה שכינה הם ד' נהרות מורה על ד' גליות, כי נהר פישון זו מצרים. והנה כמ"כ מרומז בפרה, כי פרה זו מצרים כמ"ש עגלה יפה פי' מצרים. אדומה זו מלכות בבל כמ"ש אנת הוא רישי די דהבא. תמימה זו מלכות מדי, פי' אשר לא עלה עליה עול מלכות יון. וע"כ מאחר שבפסוק זה כתיב והי' לארבעה ראשים שמורה על ד' גליות, וכן בפרה מרומז ג"כ ד' גליות, הרי יש שייכות לפרה לענין ומשם יפרד והי' לד' ראשים דכתיב שם. ולהבין זה מהו השייכות הנה צ"ל מקודם ענין ג"ע, כי הנה כתיב ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה וארז"ל לעבדה ברמ"ח מ"ע ולשמרה בשס"ה ל"ת, משמע שצריך לעבוד ולעשות הג"ע. וצ"ל מהו נצרך לעשות הג"ע הלא זה הג"ע הי' מקודם, כי מקודם כתיב ויטע הוי' אלקים גן בעדן ואח"כ כתיב ויניחהו בג"ע, וכתיב בג"ע ויטע הוי' אלקים שם מלא, משא"כ בבריאת העולם לא כתיב רק שם אלקים בלבד, וא"כ איך אומרים שע"י רמ"ח מ"ע ושס"ה ל"ת עובדים את הג"ע. ובזוהר משמע ג"כ כי איתא ע"פ ואברהם זקן בא בימים באינון יומין אי חסרא יומא חסרא לבושא. אך הענין צ"ל שיש ב' בחי' גן עדן, כי יש ג"ע בעצם ויש מה שממשיכים בגן עדן. והענין כי הנה יש בסוד תוספות. והנה במד"ת איתא תוספתו של הקב"ה מרובה על העיקר, ובספרי הקבלה הוא מבואר עוד יותר על ענין ומעלת תוספות של כל ההמשכות הוא תוספות אורות. והנה עפ"ז יובן בענין ג"ע שמה שג"ע פי' מקודם זהו ענין בסוד תוספות. והענין כי הנה כתיב ויטע הוי' אלקים גן. והנה מאחר שקורא זה בשם נטיעה צ"ל התדמות לנטיעה גשמיות. וזהו כמו שאין לך עשב שאין לו מזל מלמעלה המכה בו ואומר לו גדל, וכל עשב מקבל ממזל שלו, כי עד"מ בפירות שיש תפוחים מתוקים ויש תפוחים חמוצים, שרשם הוא מחסד וגבו'. והגם שאין ערוך מתיקות גשמי דתפוח לגבי מידת חסד, או חמיצות לגבי בחי' גבורה מ"מ הוא כן שזה תפוח זה הוא מתוק הוא לפי שמקבל מחסד ומה שזה חמוץ לפי שמקבל מגבו'. והנה עד"ז כתיב גבוה מעל גבוה שומר וגבוהים עליהם, ופי' במדרש שגבוה מעל גבוה קאי על המרכבה עליונה, כי הם מקורים