הוספות17

ולתוס' ביאור ענין שע"י תומ"צ מוסיפים אור בג"ע אפ"ל כי הנה מבואר במ"א מ"ש בבריאת ג"ע שם מלא הוי' אלקים כמ"ש ויטע ה' אלקים גן בעדן כו' כי בבריאת העולם נאמר רק שם אלקים אבל בג"ע נאמר ה' אלקים, ולכן עז"נ ישבעו עצי הוי' ואית' ע"ז במדרש ישבעו חייהם ישבעו מימיהם ישבעו מטעתם כו' כי הנה כתי' אז תתענג על הוי' על דייקא ע"ד שנת' בפי' ותתפלל חנה על הוי' על הוי' היינו למעלה משם הוי', ולכן ארז"ל קוב"ה אתי לאשתעשע עם צדיקייא בגנתא דעדן כיון מקור העונג נמשך מבחי' שלמעלה משם הוי', והמשכה זו מבחי' על הוי' נמשך ע"י עסק התו' ומצות למטה, וזהו ענין התוספות שממשיכי' בג"ע ע"י התומ"צ וזהו נועם הוי' וזהו"ע ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה וארז"ל אלו הקרבנות כי בקרבנות נאמר ריח ניחוח להוי' שע"י העלאת מ"ן מבירור נה"ב שזהו"ע ריח עי"ז ממשיכים ניחוח להוי' דהיינו המשכה בשם הוי', ולכן הבהמ"ק נק' ג"כ גן כמשארז"ל ע"פ באתי לגני אחותי כלה כו', כי זהו ע"ד ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה שעי"ז ממשיכים תוס' אור בג"ע, והקרבנות הן רצו"ש וכמבואר בלק"ת פ' שלח בדרוש פ' נסכים, ועכשיו התפלה הן במקום קרבנות וכמבואר בענין כל הקורא ק"ש בלא תפילין כו'. והנה כ"ז נת' ענין המצות, אך ענין הפרה שמעשי' בחוץ זהו ע"ד מ"ש ונהר יוצא מעדן כו' אבל ומשם יפרד והי' לד' ראשים ד' נהרות אלו הם ד' מלכים מצרים בבל כו' א"כ זה רומז על בחי' מ"ש וישלחהו ה' אלקים מגן עדן כו' ויגרש את האדם ולכן ארז"ל ע"פ ויגרש את האדם חורבן בהמ"ק הראה לו כמד"א ויגרס בחצץ שני כו' והיינו כי ענין חורבן בהמ"ק ופיזור לישראל זהו ע"ד וישלחהו מג"ע וא"כ זהו"ע השילוח מנהר היוצא מעדן להשקות את הגן בבחי' ומשם יפרד והי' לד' ראשים וע"ז בא מעשה הפרה הרומזת לבחי' ד' נהרות הנ"ל והו"ע התשו' שע"ז רומז האפר ומים חיים ולכן לפ"ד הרמב"ם כל הנהרות פסולין לקידוש מי חטאת גם במשנה נמנו ד' נהרות שהם פסולים, וי"ל דהנה כבר מבואר שהפרה רומז לד' מלכיות גם בפסוק ונהר יוצא מעדן כו' ומשם יפרד והי' לד' ראשים דרשו בו שהם ד' מלכיות, וכיון שמבחי' ד' נהרות המתפזרי' מנהר היוצא מעדן יש יניקה והתהוות ד' בחי' הנ"ל והרי הפרה באה לתקן בחי' זו שלא יהי' ומשם יפרד א"כ א"א לתקן בחי' זו ע"י מי הנהר דהא אדרבה מבחי' הנהר נמשך להיות ומשם יפרד והראי' אשר מהיאור שהוא א' מד' נהרות הנ"ל עולות שבע פרות הטובות ואח"כ ז' פרות הרעות ותבלענה כו' ולא נודע כו' אלא צריך להמשיך מים חיים מבחי' והחכ' מאין תמצא שלמעלה מבחי' הנהר שעז"נ ומעין מבית ה' יצא והשקה את נחל השטים שאפילו נחל השטים שהו"ע אשר אתם זונים אחריהם כמ"ש ברבות פ' בלק ומעין של שטים של זנות הי' וכ"ה בזהר ס"פ עקב, ובמא"א ז' כ"ג זונה נק' הנוגה כי הניחה הקדושה ויצאה לקליפה ודבקה בהם כו', א"כ נחל השטים הוא יסוד דק"נ גם שטים לשון שטות והם זמ"ל דתהו ז"פ אדם גימט' שטו ועם ה"ג זהו שוטה כו', ועכ"ז ע"י מים חיים מבחי' ומעין כו' אזי והשקה ולכן ע"ז רומז ענין אפר ומ"ח דפרה שהן בחי' רו"ש דתשובה שלמעלה מרו"ש דתומ"צ, והענין כי