הוספות14

וידבר הוי' גו' זאת חקת התורה

וידבר ה' אל משה לאמר זאת חוקת התורה אשר צוה ה' כו', וצ"ל למה נזכר ב"פ שם הוי' וידבר ה' אשר צוה ה' כו'. הנה כתיב זאת חוקת התו' ופי' רש"י לפי שאוה"ע מונין את ישראל לומר מה המצוה הזאת ומה טעם יש בה לפיכך כתיב בה חוקה גזרה היא מלפני אין לך רשות להרהר אחרי', וצ"ל למה מונין אחד מצוה זו דוקא והלא כמה מצות יש בתורה שנקראי' חוקים כי אין להם טעם וכמ"ש כי ישאלך בנך כו' מה העדות והחוקים, וברבות פ' חוקת פי"ט אמרו ארבעה דברי' יצה"ר משיב עליהן דכתי' בהן חוקה אשת אח וכלאים ושעיר המשתלח ופרה אדומה, אשת אח דכתי' ערות אשת אחיך כו' ובלא בנים יבמה יבוא עליה וכתי' בערות אשת אח ושמרתם את כל חוקתי כו', כלאים לא תלבש שעטנז וסדין בציצית מותר כו' וכתי' בה חוקה את חוקתי תשמרו כו' ע"ש, וגם מצינו במדרש רבות פ' בא פי"ט ע"פ יהי לבי תמים בחוקיך זה חוקת הפסח וחוקת הפרה בזה נא' חוקת הפסח ובזה נא' זאת חוקת התורה כו' ע"ש, הרי יש כמה חוקים ולמה הם מונין על חוקה זו דוקא. גם צ"ל מה דאיתא ברבות ע"פ אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני ששלמה אמר זה על הפרה (בקהלת במקומו ובפ' חוקת) דג"כ אינו מובן למה אמר זה על פרה דוקא. אך הענין הוא כי איתא שם במדרש תמן תנינן כל העוסקי' בפרה מתחלה ועד סוף מטמאין בגדים היא גופא מטהרת בגדים ולכן חוקה זו יותר מפליאה משאר חוקות כי לא בלבד שהיא בלא טעם כ"א גם סותרי' עניניה זה את זה מטמאה את הטהורים ומטהרת הטמאים שע"כ אוה"ע מונין אחרי' כו', ולכן בזה יובן כי לכאורה הי' ראוי מאמר הציווי ואח"כ יאמר והיתה זאת לכם לחק או לחוקת עולם ולא יתחיל בזאת חוקת כאלו אין חוק זולתו בתורה אך לפי שקרוב אדם להרהר אחריה כו' ע"כ קודם הציווי הקדים לה כי חוקת התורה היא ואל תהרהרו כו', וזהו ענין אחד ועוד פליאה בפרה מה שמעשיה בחוץ וחלוקה מכל הקרבנות שהוצרכו להיות בפנים דוקא ואל"כ הם שחוטי חוץ אבל פרה מעשי' בחוץ וע"ז הי' מונין אוה"ע כי דימו שהוא ע"ד כזובחים לשעירים כו', אך הענין הוא כי פרה רומז לתשובה כי פרה רומז לד' מלכיות וכדאיתא במדרש פרה זו מצרים כמ"ש עגלה יפה פיה מצרים, אדומה בבל אנת רישא דדהבא כו', תמימה מדי מלכי מדי תמימים היו, אשר אין בה מום יון, אשר לא עלה עול זו אדום שלא עלה עליה עומ"ש כו' והנה ע"י שעבוד וגלות באים לתשובה וכמ"ש ופרעה הקריב וארז"ל הקריב