הוספות6

ובסט' דקליפה נפשות עשו) כו', וזהו פי' שם ע', כי בחי' מל' דאצי' שהוא מקור כללות נש"י נק' ש"ם וכמ"ש ויעש דוד ש"ם וכמ"ש במ"א, והיא מבררת ע' שרים לכוללם למעלה בקדושה העליונה והיינו ששם ב"ן מעלה הע' שרים כו', וגם פי' שם הוא מלשון שם פרעה מלך מצריי' כו', והיינו באת זלעו"ז דקליפה שנק' שם כו' (לשון שמתא ומאי שמתא שם מיתה מאן דנפל מדרגי' נק' מת) וזהו קודם הבירור כו') (ולאחר הבירור נק' שם פי' מל' שם ב"ן שמבררת רפ"ח ניצוצין וב"ן עם רפ"ח בגי' ש"ם, ואח"כ העלי' הב' בע' רבתי ז' מידות דקדושה כו'). וכ"ז כענין הנ"ל במעשה דפרה שיש בה יניקות ע' שרים, ובשריפתה ניבררו הכל כו', אך הנה בדרך פרט יובן זה בדוגמא בכל נפש מישראל שהוא חלק אלקי' כו' מסט' דא מבחי' ע' נפש דקדושה, ונה"ב שלו מסט' דנוגה ע"ש דקליפה, הרי ענין שריפת הפרה להעשות אפר ימצא גם באדם בנה"ב שהוא כדוגמת פר א' הנ"ל, להיותה מעורב טו"ר מז' מדות הרעות כנ"ל.

והנה פרטי אופן השריפה בנה"ב יובן ע"ד דוגמא למטה, דהנה אנו רואי' שכאשר האדם חושק ומתאוה תאוה מן התאוות הנמצאות בעולם בהכרח הוא שיש לאותה תאווה הרוחני' איזה דבר שהוא נעשה בחי' כלי קיבל שיתקבל ויתלבש בו אותה התאווה וחשק, שאל"כ אין לאותה התאווה וחשק שום כלי במה להתלבש ולהתפשט, א"כ איך תתפשט ותתגלה, והי' מההכרח שתתבטל מיד ולא יהי' לה קיום כלל אפי' רגע, אלא מוכרח שיהי' לה דבר מה במה להתלבש בו כמו במאכל או בציור נאה וכיוצא אז פועלת פעולתה ותתקיי' הרבה, וה"ז כהתלבשות האור והחיות של הנפש בכלים ואיברי הגוף וכדומה (כן בכל תאווה תחילה יש לו רצון להתאווה, ואח"כ חושב איך להוציא תאוותו אל הפועל, ואח"כ מדבר או עושה ונעשה המעשה (או הדיבור) כלי לזה, וגם מתחכם בזה איך להוציא תאוותו אל הפועל, והנה עיקרו הוא הרצון והמח' והשכל והמעשה כו' הם הרכבות לעצם הרצון, והנה העצה להסיר תאוותו תחילה יעשה היפוך רצונו שיבטל הכלי שלא יעשה), והנה לפי"ז כאשר יתמעט הדבר שמלובשת בו האור של האהבה ותאוות החשק ממילא יתבטל כנ"ל, (וכענין המאמ' אהבה התלוי' בדבר בטל דבר בטילה אהבה כו' וד"ל), וזהו בחי' האפ"ר שהוא א' פ"ר שמפ"ר לא נשאר רק א' שהוא הרצון לבד, ואח"כ כאשר לא נשאר רק הרצון לבד אז יוכל להטות רצונו בד"א של אלקות, ואז יעלה גם הרצון), וזהו ענין שריפות נפש הבהמי' המתאוה תאווה רוחני' שיתבטלו בחי' הכלים שמלובשים בהם האהבות רעות (היינו שיכלו ההרכבות) והוא ע"י הכרח וכפי', דהיינו מה שיחשוק לעשות לא יעשה בפ"מ כמו עוצם עיניו מראות ברע, שתתבטל הראי' בפ"מ כו' ולא תשאר רק החשק בלבד, והוא בהכרח שיתבטל ונעשה רק כמו בחי' אפר משריפות הפרה שהוא ענין החומר בלתי הצורה (א' פ"ר כנ"ל), ואותו יכול להפוך מן הקצה לקצה עד שתכלל בקדושה ממש, כענין מה שא' מי לי בשמים ועמך לא חפצתי כו' [וזהו פי' אפ"ר כי מן פ"ר גבורות קשות דנוגה נעשה א' אלופו ש"ע שניכלל בקדושה כנ"ל) מפני