הוספות3

וזהו ואהבת את הוי' אלקיך פי' ע"י ההתבוננות דהוי' סוכ"ע והוא אלקינו ממש בבחי' ממכ"ע אז נמשך בחי' התפעלות הרצוא בתשוקה כו'. והנה תיכף ומיד אחר התפעלות הרצוא נא' אם רץ לבך שוב לאחד פי' לפי שכאשר יגיע לבחי' סובב (הכללי) מאחר שהוא אינו בגדר עלמין כלל ואינו נתפס בהשגה כלל (כי כל הנתפס בהשגה הוא רק מה שהוא בגדר השתלשלות, אבל מה שהוא למעלה מהשתלשלות אינו נתפס בהשגה כלל) ואז ממילא יתבטל מבחי' רצוא כי להיכן הוא רץ מאחר שא"א להשיג מזה ממילא לא ירוץ עוד אלא ישאר במדריגת הביטול במציאות והוא ענין שוב לא' (וכמשל העומד לפני המלך עצמו שהוא בטל במציאות) וכמ"ש ביאור ד"ז במ"א באריכות וד"ל (וזהו והחיות רו"ש). והנה בחי' רו"ש הנ"ל הן שורש ומקור כל התו"מ שעליהם הוסדה כל עיקר התו"מ שהוא רק שיהי' בחי' העלאות מ"ן והמשכות מ"ד כי בכל מצוה לפי אופן אופני' בפרט וגם בדרך כללות כל המצות כולן אינן אלא בשביל ענין ב' בחי' אלו, אך בחי' הרצו"א הוא דרך העלאה ובחי' השו"ב הוא דרך ירידה והמשכה מגבוה לנמוך, ובדרך כלל הן כללות רמ"ח מ"ע ושס"ה ל"ת, רמ"ח מ"ע הן בחי' המשכה (בחי' שוב) ושס"ה ל"ת בחי' העלאה (בחי' רצוא), ובאמת גם במ"ע גופא יש מצות שהן בחי' העלאות ומצות שהן בחי' המשכה כמו קרבנו' אשה ריח כו' הן בחי' העלאות וכן מצות תרומה שנק' ארמותא שהן בחי' העלאה כו' וכה"ג. וצדקה הן בחי' המשכה וג"ח להמשיך למאן דלית לי' מגרמי' כו' וכן טלית ותפילין כו') (וזהו קיי' א"א כל התו' פי' שהי' מדריגתו בבחי' רו"ש תמיד כמ"ש הלוך ונסוע הנגבה הלוך פי' הילוך תמידי שיש בחי' רצוא שאחר בחי' השוב וכן שוב אחר הרצוא כמ"ש אלקי' אל דמי לך קארי תדיר ולא שכיך כמ"ש בס"י שיש אש אוכלת ואש שותה וכמבואר במ"א וד"ל). וע"ז אמר כאן זאת חוקת התורה שב' עניני' הללו רו"ש הוא שורש ומקור התורה בבחי' אותיו' החקיקה הנ"ל, ואח"כ בתושב"כ ושבע"פ בא הדבר בפרט בבחי' התלבשות כנ"ל וד"ל, ובא הכתוב לפרש הכוונה במה שא' עוד אשר צוה ה' כו', והוא במצות פרה אדומה דווקא לפי שבמעשה דפרה אדומה הי' כללות עניני דרו"ש שהוא שורש כל התו' כו', וד"ל. ולהבין זה הנה בכל הנ"ל יובן במה שא' במי אשר לא זורק עליו מי נדה ונכרתה כנ"ל שנפסק משרשו ואינו יכול להמשיך כלום בעשה ול"ת שבתורה כי אין לו מקום בשרש חוקת התורה הנ"ל וד"ל.

ועתה י"ל פרטי מעשה פרה אדומה כו', דהנה כתיב ופני שור מהשמאל (ואמרו בזוה"ק פרה דקבילת משמאלא), דהנה יש למעלה באלקות בחי' ימין ושמאל כמ"ש שמאלו תחת לראשי (ימין מקרבת ושמאל דוחה וכמ"ש פני ארי' אל הימין ופני שור מהשמאל, וכן למעלה באצילות יש ימין ושמאל ופי' שמאל הוא נמי המשכה כמו ימין כי הוא מבחי' קווין כו', רק שהוא בבחי' שמאל דוחה פי' השפעה בבחי' דחי' כמאן דשדי בתר כתפוי) ענין השמאל הוא בחי' קו השמאל דבמדות עליונו' דאצי' ששורש כל הגבורות והצמצומי' נמשכי' משם, וע"כ יש יניקה משם לחיצוני' ג"כ