א'מד

סד"ה ראה ריח בני כו' והברכה הוא ויתן לך אלקים מטל השמים זו מקרא שבחי' טל זהו אהי' כטל לישראל למעלה מאתעדל"ת, וז"ש לישראל דוקא כנ"ל בענין משכנותיך ישראל כו', וזהו ויתן לך ע"ד מתנה מתן תורה, ומשמני הארץ ענין שמן מבואר בביאור ע"פ מנורת זהב שע"ז נאמר כשמן הטוב על הראש כו', א"כ הוא למעלה מבחי' רישא וגלגלתא כו' הנ"ל, וי"ל כמ"ש במ"א ע"פ ב"ש שבחי' עצמיות האור הוא המלובש ברדל"א א"כ הוא למעלה מבחי' רדל"א, וזהו ענין טל ושמן כו'.

ג) ועמ"ש מענין עסק התורה איך שהוא למעלה מהמצות בת"א סד"ה וארא אל אברהם גבי ושמי הוי' לא נודעתי להם, אני בעצמי בחי' יחיד כו' ונראה שזהו המשכת עתיק רדל"א, וזהו לא נודעתי, והוא הנמשך ע"י עסק התורה ובד"ה ביום השמיני עצרת נת' פי' כל העוסק בתורה משים שלום בפמליא של מעלה פי' פמליא של מעלה היינו סוכ"ע וממכ"ע שהם כתר וחכמה והמחבר אותם הוא בחי' שלמעלה משניהם היינו עתיק כו', ולכן נק' התורה משל הקדמוני קדמונו של עולם כו'. והנה בזה יובן שע"י התורה דוקא בא ההמשכה דפנימי', כי המצות ממשיכים בחי' סוכ"ע בבחי' אוהל ומקיף, ואמנם כדי שיומשך בבחי' פנימי' צ"ל מקור ההמשכה מאוא"ס ב"ה עצמו שלמעלה מסוכ"ע, וכענין קי"ס בעתיקא תליא, וכמ"ש בד"ה והתהלכתי שזהו ענין שעושים רצונו של מקום כו', וזהו ענין שעשועים יום יום, פי' ב' בחי' יום הם כתר וחכמה סוכ"ע וממכ"ע וע"י התורה נמשך שעשועים בב' בחי' הנ"ל, ועמ"ש ע"פ נשא את ראש בני גרשון כי בני גרשון היו נושאים את היריעות שהם מקיפים וסוכ"ע ובני קהת היו נושאים את הארון והכלים עם היותן פנימיים הם הנקודה התיכונה שהעיגול סובב עליה אשר שרשה למעלה מהמקיפים והיינו כי העגולים והאו"מ מתעגלים מהקו, א"כ הקו עצמו למעלה מהעיגולים ומשם שורש האו"פ ועמ"ש מזה ע"פ אני לדודי בענין שושנים ששונים בהלכות כו'. ועיין בד"ה אל יתהלל חכם בענין המשל מחותם המתהפך נכנס ראשון יצא אחרון, ומשם יובן איך שהא"פ שבא ומתגלה אחר האו"מ שקדם לו, הנה שרשו גבוה מהאו"מ עד שהעיגול מתעגל רק על הנקודה שהוא תכלית העיגול, וזהו היושב על חוג הארץ בישעי' סי' מ"ם כ"ב פי' הנקודה שעליה סובב עיגול השמים, כי ארץ קדמה במחשבה ונעוץ סופן כו', וגם בע"ח נתבאר במקום א' שבעתיק האו"פ נעלה יותר מהאו"מ כו', ואולם בשאר מקומות לא משמע כן, ועמ"ש סד"ה ויקהל משה בענין מה שבפ' תרומה נאמר תחילה הציווי על הארון והכלים, ואח"כ על יריעות המשכן כו' ע"ש.