א'לד

שזהו ענין תשובה השלישית תשוב ה' עילאה לגבי יו"ד, ולפיכך נרמז באות ב' המורה על החכמה, וכענין פותח בברוך, משא"כ אות א' שהוא בכתר הוא בחי' העלם עדיין כנודע מענין קמץ ופתח כו', והעיקר להמשיך מההעלם אל הגילוי כו', ועיין בזח"א ויגש דף ר"ה ע"ב דאות ב' הוא סימן ברכה, ולכן בו נברא העולם כו', ונת' במ"א (א"נ כי ענין הברכה היינו או"מ כנודע מענין לבנה כו', ולכן נגד האו"מ והאו"פ נוטל פי שנים, וע"כ נרמז זה בבית, ולמטה הוא ענין תיקון נה"א ובירור נה"ב, ועוד טעם כי לפי שהבכורה נטל מעשו ובתהו הי' ב' קוין לבד כמ"ש בת"א פ' וישלח מענין ויחץ כו', א"נ כי התשובה עיקרה שני דברים עקירת הרצון ווידוי דברים, שע"י עקירת הרצון נוטל האור והחיות מהקליפות, וע"י וידוי דברים מבטל הכלי כו' ולכן נרמז באות ב' והכ"ף היינו כשכל בחי' מב' בחינות הנ"ל כל אחד כלול מיו"ד שמכניס בה השכל וכל המדות כו'.

ב) והנה פי' קדש לי. היינו כי לי מורה על ד' יודין דשם ע"ב שהוא אצילות עיין בהרמ"ז תרומה קלד"ב ע"פ ויקחו לי תרומה, ועמ"ש מזה בביאור ע"פ וארשתיך לי, והיינו שיוכללו ג' בחי' בכ"ר שהם בי"ע באצילות, וזהו ענין התשובה, וזהו ענין הירידה צורך עלי' כו' יתרון אור מן החושך כו'. והענין שע"י בירור הנ"ל דבי"ע שמתעלים באצי' נוסף אור באצי' כנודע מענין והחיות נושאות כו' כי יעקב הוא באצילות, אמנם בחי' עשו שהוא שבה"כ שנפלו לבי"ע שרשו מלמעלה מהאצילות, וכמ"ש בד"ה ראה ריח בני כו' ולזאת ע"י שמברר בי"ע שזהו ענין שלקח הבכורה מעשו להעלות הניצוצים באצי' ובירור נר"נ, הרי עי"ז נמשך גילוי אורות דתהו באצי', וזהו ג"כ ענין בכ"ר היינו עקודים נקודים וברודים שנק' ג"כ בי"ע דכללות, וזהו ענין רכב אלקים רבותיים כנ"ל, וגם כמ"ש סולו לרוכב בערבות ופי' בזח"ב תרומה קסה"ב האי קרא על סתימא דכל סתימין עתיקא דכל עתיקין אתמר דאיהו רוכב בערבות כו', שהוא ענין התגלות עתיק בבינה, ועי"ז מאיר בז"א, והרמ"ז שם פי' דענין רכב מורה על תלת רישין, והיינו שע"י ג' תשובות דנפש רוח נשמה של נש"י מעוררים וממשיכים גילוי בחי' נר"נ שלמעלה כו', וי"ל ג"כ הפי' כי הב' הוא בחכמה והיינו ח"ס כ' כתר גלגלתא דא"א, רי"ש רישא דלא אתיידע כו', כי ר' ר"ת ראש ועוד כתב הרמ"ז שזהו ענין פי' נהר כבר, כנזכר ברע"מ פ' פנחס דרמ"ז א' מאי כבר כ' כתר כו', וע"ש דרכ"ו ב', ולפי"ז פי' ואני בתוך הגולה על נהר כבר היינו שע"י שמתלבשת בק"נ לברר הניצוצות כענין לקח את ברכתי עי"ז ממשיך מבחי' נהר כבר כו', ועיין בזח"א ויצא דקמ"ט סע"א מאי נהר כבר כו', והוא ע"ד משארז"ל בענין נהר פרת הוא פרת הוא דמעיקרא כו' ובזח"ג אמור צט"א נהרא עילאה יקירא קדישא בוצינא דכל בוצינין, פי' הרמ"ז שהוא יסוד דעתיק המאיר בא"א כו', גם ענין כבר ע"ד מאז מעולם שהוא בחי' מחה"ק, וכמ"ש במ"א בענין איתן האזרחי, וזהו ג"כ ענין נחל איתן כו' והמח' נק' נהר לפי שכמו הנהר נמשך תמיד, כך המחשבה אינה פוסקת ולא תנוח לעולם, וזהו ונהר יוצא לשון תמידית תרין ריעין כו', עכ"פ ע"י ג' תשובות הנ"ל שזהו ענין לקיחת הבכר ועליית בי"ע באצי' ממשיך מלמעלה