א'כז

היא יונתי תמתי כי היסוד נק' סולם ופי' הרמ"ז פ' ויצא בדף קמ"ט ע"ב שהוא תחלת קו האמצעי חוט השדרה העשוי מדריגות מדריגות הן החוליות עכ"ל הרי ח"י חוליות השדרה הן מדריגות הסולם וההמשכה בו וע"י זהו ענין אלה תולדות יעקב יוסף כמ"ש במ"א ע"פ בן פורת יוסף כו' גם פורת אותיות תופר שמחבר ב' השמות הוי' אלקים כו' (הג"ה ועמש"ל ססעי' ג' בהג"ה).

ה) והנה לבאר עוד ענין המשכה זו יש להבין ענין וזכרתי את בריתי יעקב כו' וכן ענין טענת כנ"י ותאמר ציון עזבני ה' ואד' שכחני וכן ענין המזכירים את ה' בישעי' סי' ס"ב, איך שייך כ"ז למעלה. ונלע"ד שיש להבין זה עפ"י מה שמצאתי כתוב בד"ה לאהבה את הוי' אלקיך ולעבדו דרוש סוכות תקס"ב כ"י מו"ח ז"ל ומבואר שם וז"ל וע"י הלולב נמשך הדעת פי' פנימי' הדעת עליון דז"א לנוק', וענין המשכת הדעת יובן בהקדים משל א' כמו כשרוצה האדם לסחור במו"מ שעיקר הרצון והחפץ הוא הריוח שירויח בהמו"מ אך שאי אפשר לו להשיג חפצו זאת אם לא שיסע למקום הרחוק והרי הנסיעה מצ"ע אינה רצונו וחפצו כי קשה לו הדרך מאד ומ"מ יש לו רצון בהנסיעה עצמה עד שלא איכפת לו כלל טורח הדרך והטלטול מפני חפצו ותשוקתו שיוצא ע"י נסיעה זו והוא הריוח כו' (וכעין מ"ש בפ' ויצא ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אותה) ונמצא שנמשך רצון גמור בהנסיעה מעיקר הרצון והחפץ שבהריוח ועכ"ז אינו רצון האמיתי כ"א בדרך אגב לבד דהיינו מפני שא"א להשיג הריוח בלעדי הנסיעה והרי רצון שבנסיעה כמו לבוש לבד לעיקר פנימי' הרצון שבהריוח וכמ"כ עוד יתלבש גם הרצון שבנסיעה ברצונות אחרים הנצרכים לזה כמו שיכין צורכי הנסיעה בעגלה וסוסים והוצאות הצריכים וכדומה לזה שבודאי רחוקים הם מן הרצון והחפץ שבהריוח ואמנם לפי שאין הנסיעה יכולה להיות בלעדם לכן גם בהם ירצה וה"ז לבוש ללבוש וכעד"ז כמה לבושים בדרך אגב כו', ובד"כ העיקר המכוון שלו שהוא הריוח נק' חפץ וכל השאר שאי"ז המכוון אלא שאי אפשר בלעדם נק' רצון כי חפץ פירושו פנימי' הרצון שיש בו עיקר התענוג כמו כי חפץ בבת יעקב כו', וכמ"כ עד"מ זה יובן למעלה יש ג"כ חפץ ורצון היינו כי בריאת העולמות ע"י ז' מדות עליונות כמ"ש עולם חסד יבנה הנה עיקר המכוון גם באצי' המדות עליונות להחיות בהן העולמות מאין ליש כידוע היה בשביל ישראל כמ"ש בראשית בשביל ישראל שנקראו ראשית (הג"ה היינו שבהם וע"י נמשך יחוד העליון שיהי' הגילוי למטה כמו למעלה שזהו עיקר המכוון וזהו ענין שארז"ל פ"ט דשבת תנאי התנה הקב"ה עם מע"ב אם יקבלו ישראל את התורה והיינו כי תנאי אותיות איתן ובחי' איתן זהו היחוד כמ"ש בזח"ב משפטים דק"י סע"א ע"פ משכיל לאיתן ועמ"ש מזה בהגהות לד"ה וירא ישראל את היד הגדולה עכ"ה) וזהו בחי' הדעת שהוא הפנימי' של המדות כמ"ש רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה דפי' ידעתי היינו רציתי וכמ"ש כי תהיו אתם ארץ חפץ, וז"ש וירא אלקים את נאקת בנ"י וידע אלקים פי' שזכר כבי' על עיקר המכוון בהמשכת כל האורות בבי"ע שהוא רק להיות כנ"י אחוזים ומקושרים