א'כא

ע"ב ד' ר"ל ד' פעמים ע"ב הם רפ"ח ניצוצים שנפלו בשבה"כ והעבד מברר אותן ולהעלותן למעלה.

קיצור. ענין העבדות והתיקון לתקן בחי' ומשם יפרד מפלגך ולתתא ע"י זורע צדקות המצות יש בהן מעלת העשי' שנברא ונתחדש בכח הכל יכול ומעלת האצי' ועי"ז עין בעין יראו ע"י וידעת היום כו' כי הוי' הוא האלקים בשמים כו' ועל הארץ כו' וזהו יעקב יו"ד נמשך בעקב בגי' ב"פ אלקים, עובד אלקים עיבוד העור כתנות עור, ויצא יעקב מבאר שבע לתקן חרנה מבחי' חרן יהי' רנה והי' הוי' לי לאלקים כנ"ל, והיינו דירה בתחתונים בדד עין יעקב וזהו ולעבדו שבפ' שני', דיו לעבד, וזהו הקב"ה קראו ליעקב אל שע"י נמשך אל הוי' ויאר לנו, עבד ע"ב ד' והיינו בירור רפ"ח ניצוצין שהם ד' פעמים ע"ב (הג"ה ולפמ"ש עבודה זו עובד אלקים היינו שממשיך יחוד שם הוי' בשם אלקים וזהו שיעקב הי' מטתו שלימה מטה ה"ס היחוד וגם העמיד יב"ש כי ע"י יחוד זו"נ נמשך ונתהווה המרכבה דבריאה שהם י"ב כמ"ש בזהר פ' חיי דקל"ג סע"א וע' זח"ג פ' במדבר דקי"ח סע"ב בענין יהיב מטתי' בין צפון לדרום וכך הוא בענין מטתו דיעקב כי אברהם הלוך ונסוע הנגבה בחי' דרום ויצחק קו השמאל בחי' צפון וכמ"ש בתד"א ובמד"ר פ' ויקרא ספ"ב כשקורין צפונה לפני הוי' זוכר הקב"ה עקידת יצחק וא"כ מטתו של יעקב הוא בין צפון לדרום וממשיך יחוד העליון כו' עכ"ה).

ב) וכ"ז הוא ענין המצות אך התפלה נק' עבודה שבלב היינו מצות צריכות כוונה, כי יש מצות אנשים מלומדה ע' מזה בד"ה וארא אל אברהם שהוא בחי' עיבור ולא בחי' לידה וכן פושעי ישראל מלאים מצות כרימון בד"ה אוסרי לגפן גבי כבס ביין לבושו ואעפי"כ בשם פושעים יכונו, אלא צ"ל כוונה שהמכוון שיהי' ברוך אתה הוי', וכה"ג ארז"ל על שלא ברכו בתורה תחלה שלא היתה כוונתם להמשיך גילוי אוא"ס בהתורה כמ"ש בד"ה וכל בניך וכמ"ש סד"ה ביום השמע"צ כנישין בפי' עוטה אור כשלמה שהתורה נק' לבוש וצריך להמשיך שיתלבש כבי' בלבוש זה, ועד"ז המצות נק' לבושין כי הם תלוים בג' בחי' מח' ודומ"ע כמ"ש בלק"ת ס"פ שלח בד"ה וישלח יהושע כו' ואת יריחו ריחא דלבושייכו, וירח את ריח בגדיו, ולפי"ז הכוונה הוא רעותא דליבא שהיא עצמיות ופנימיות מחדומ"ע ועמ"ש מזה בד"ה ואתה הרם את מטך עד"מ ממחשבה ודבור ומעשה באיזה מסחר שהמכוון הוא הריוח להחיות את נפשו ומחדומ"ע של המסחר הן רק לבושים לבחי' זו שבהם ועל ידן יגיע להמכוון שהוא הריוח וא"כ הוא רק טפל לגבי העיקר וכמו"כ למעלה הרעו"ד והתשוקה בכל מאדך אליו ית' שיהי' ברוך אתה הוי' ועמך לא חפצתי זהו המכוון ולהגיע לזה זהו ע"י מחדומ"ע של ההתבוננות והתורה ומצות שהן לבושים וכלים שבהם וע"י נמשך האור ועמ"ש מזה לקמן אות ה', וזהו תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב פי' טוב לבב זהו רעותא דליבא אליו ית' ע"ד אליך הוי' נפשי אשא, ומזה יומשך ג"כ השמחה בקיום המצות, ודרך כלל מודומ"ע זהו בי"ע ורעותא דליבא זהו אצי' כמ"ש בד"ה כי תצא בפי' יהבין לי' ברתא דמלכא, ועפי"ז יובן מ"ש שהתפלה היא הכוונה של המצות כי המצות הן בחי' מחדומ"ע והתפלה הוא רעותא דליבא ולכן נקראת עבודה שבלב, ויש לפרש ג"כ להמשיך מהמוח ל"ב נתיבות חכמה בהלב שעש"ז נק' לב כו', והתפלה ח"י ברכות נגד ח"י חוליות שבשדרה שהוא ע"ש כל עצמותי תאמרנה כו' מי כמוך כמ"ש בירושלמי פ"ד דברכות והשדרה ח"י חוליות עם חוט השדרה הם המקשרים כל בנין הגוף ומקשרים ג"כ הגוף עם הגולגולת והמוח, והיינו שהמצות נק' רמ"ח אברים וכל אבר יש בו עצמות גידין ובשר והממשיך בהם הכוונה זהו חוט השדרה שהיא ח"י ברכות דצלותא וכן ח"י אזכרות דק"ש ע"ד עצם מעצמי זהו ק"ש כמ"ש בזהר ומבואר במ"א בהגהות לד"ה והי' לכם לציצית כו' לכן עי"ז כל עצמותי תאמרנה כו', ובפרדס בסופו בשער הנשמה פ"ח וחוט השדרה הוא הדעת הנמשך מהחכמה ונעשה נשמה לתפארת שהוא בחי' גופא, והיינו שהחכמה הוא בחי' ראי' והדעת הוא כאילו רואה לכן הדעת נמשך מהחכמה ונעשה נשמה להמדות שעיקר המדות הן לפי הדעת לכן מזה נמשך רעו"ד כמ"ש בת"א פ' תולדות בהביאור ע"פ מים רבים ורעותא דליבא זהו כענין עבודת הלוים בשיר או כמ"ש בכהנים עבודת מתנה אתן כו', וזהו הנשמה של עבודת המצות וכענין קעומ"ש וקבלת עול מצות שהן רו"ש שעיקר ההמשכה ע"י השוב הוא ע"י קדימת הרצוא כי רוח אייתי רוח ואמשיך רוח וכמ"ש מזה בד"ה מזוזה מימין ובד"ה בכ"ה בכסליו ועמ"ש בד"ה ויקחו לי תרומה והיינו כמ"ש לקמן סעיף ה' שהדעת הוא שיזכור תמיד המכוון כו' יעו"ש. והנה כמ"כ למעלה רמ"ח פקודין רמ"ח אברין דמלכא שהם ט"ס דז"א טפ"ט כו' ואוא"ס הנמשך בהן זהו האור ואנת הוא נשמתא לגופא, ועתיק יומין נשמה של כל האצי' ולכן אינו בחשבון י"ס וכן הדעת נשמה דז"א ואינו בחשבון הספי' כמ"ש בע"ח שכ"ב, והמשכה זו זהו נמשך ע"י כוונת המצות והרצוא וכמ"ש במ"א בהביאור ע"פ קחו מאתכם תרומה שיש ב' העלאת מ"ן הא' להמשיך האור הב' לעשות הכלים, והמשכת האור זהו ו' דוהנורא בחי' הקו"ח והוא הנמשך ע"י ק"ש ותפלה קבלת עומ"ש וזהו כמ"ש במ"א בפי' וזכרתם את כל מצות הוי' וזכרתם לשון זכר ומשפיע שתהיינה המצות זכרים ומשפיעים האור והדעת לכנ"י וכמשל הטיפה הנמשכת מהמוח שכל הרמ"ח אברים מרגישים בה והוא הנמשך ע"י חוט השדרה, והיינו לפי שע"י התפלה שהוא חוט השדרה ממשיכים אוא"ס ברמ"ח אברים דז"א משא"כ כד אנת תסתלק מינייהו אשתארן כגופא בלא נשמתא, נמצא ע"י התפלה ממשיכים וזכרתם את כל מצות כו', והנה ענין ולשון כוונה הוא מלשון הכנה וכמשארז"ל פ"ב דמכות גבי ערי מקלט ומכוונות להן דרכים מזו לזו שנאמר תכין לך הדרך, וכן למעלה זהו ענין ושמרו דרך הוי' שהוא דרך שיומשך שם הוי' בהמצות כו'. ועמ"ש ע"פ כי ישרים דרכי הוי' בבה"ז פ' וישלח דף ק"ע.

קיצור. והתפלה עבודה שבלב, מצות צריכות כוונה וכן בתורה על שלא ברכו בתורה תחילה, כמו רעו"ד היא הנשמה ותכלית המכוון ומחשבה דבור ומעשה הן לבושי' לרעו"ד כן המצות תלויות בג' בחי'