א'יד2

ולהתברר (וכמ"ש במ"א דכוונתו הוא שע"י המשכו' אלו יוכל עשו להתברר בעצמו ובאמת א"א לעשו להתברר כ"א ע"י יעקב דוקא) או שבאחרית הימים יבררו יעקב ויגביה אותו למעלה), אך רבקה רצתה שיתברך יעקב דוקא, והיינו משום שאף שבאמת כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל כו' היינו שאין ראוי לאדם הישראלי הרוצה לזכות בכתרה של תורה, לבחור לו בעצמו בדעתו ובחירתו את רוב דגן ותירוש, כ"א יבחור לו דרכה של תורה כו' אבל אם ממילא בא לו כל זה (בלי התאמצותו אחר זה) הוא ראוי ונכון לו מאד, כי ניתוסף מזה סיוע גדול בעבודת ה' בעילוי רב יותר וכנודע שבחי' דצ"ח נפלו בשבה"כ מעולם התהו שהוא למעלה מעלה במדרגה ע"כ כשמתבררי' ע"י האדם מוסיפי' בו חיות ושכל רב וכמארז"ל חמרא וריחא פקחין וארז"ל דירה נאה מרחבת דעתו כו', לכן רצתה שיתברך יעקב בזה היינו בברכה דויתן לך מטל השמים ומשמני הארץ כו' ולכן הי' הברכה במרמה דהיינו שלא עפ"י הדעת רק למעלה מהדעת, והיינו מטעם הנ"ל דעפ"י הדעת והבחירה יש לבחור בדרכה של תורה דוקא כו' כי הבחירה הוא מבחי' הדעת ושם יש עץ הדעת טוב ורע כו' (ולכך צריך להתרחק גם ממותרו' דדברי' המותרי' שהן ג"כ מעורבי' טו"ר ויש לחוש שלא יוכל לברר ולהעלות משא"כ כשבא לו ממילא בלי השתדלות זה ראי' שיוכל להעלות לכן ראוי לו לקבל מה שישער שיוכל להעלות מהדברים המותרי' כדירה נאה וחמרא וריחא כו') אבל אלו הברכות נשפעו לו מבחי' שלמעלה מהדעת דהיינו מה שנמשך לו שלא מדעתו ובחירתו כו' שזה ראוי ונכון לו דוקא שהוא הוא שיכול להעלותו כו' וניתוסף בו ג"כ כח ועוז לעבודת ה' כנ"ל. והנה ההיתר בזה המרמה שעשתה רבקה להלבישו בגדי עשו וגדי העזים, הוא שהי' בזה תיקון החטא דעה"ד שהנחש רימה את חוה ואדם וכמ"ש והנחש הי' ערום ע"כ הי' התיקון ג"כ מדה כנגד מדה שרבקה ויעקב שהם בחי' אדם וחוה לקחו הברכות מעשו במרמה כו', ולכן לא הביט הקב"ה און ביעקב במה שעקב את אחיו כי ראוי ונכון לו ליעקב ליקח הברכות הנ"ל ועשה המרמה עפ"י הדין כנ"ל לתיקון מרמה דאדם כו'.

(נת' איך כי לא הביט הש"י לבחי' און מה שיעקב עקב את אחיו ליקח ברכתו, כי ראוי' ליעקב, אף דדרכ' של תורה פת במלח תאכל, היינו שהאדם יבחור כך, אבל כשבא לו ממילא שפיר דמי כי חמרא וריחי פקחי' כו' כי שרש צ"ח גבוה מאד כו' והיתר דמרמה שעשת' רבקה בהלבשת' ליעקב בגדי עשו כו' הוא מכ"מ לתקן מרמה דנחש כו').