א'יג8

מענין התפלה במה שהיא דרבנן ודו"ק), רק שהמכוין הוא שיהי' גילוי אור א"ס כנ"ל אך לפי שידוע דלית ברכתא שרי' באתר ריקניא כמ"ש בזוהר דהיינו שא"א להיות המשכת האור אא"כ יש כלי' שישרה בה) לכן אנו מבקשים עניני רפואת החולי וברכת השני' וכן כל הברכות דשמ"ע שהם כלי' שבהם יהי' השראת אא"ס, אבל עיקר המכוון הוא בא"י שיהי' המשכת אא"ס, וזהו שארז"ל שח"י ברכות דצלותא הם כנגד ח"י חוליות שבשדרה ר"ל שהם כלים להמשכת וגילוי האור א"ס הנמשך ע"י התפילה כמו שהחוליות הם כלים לחוה"ש הנמשך ממוח שבראש לתוכן (והשתא א"ש דלכאורה הגמ' הנ"ל מנגדת לדברינו שאמרנו שהתפלה אינה ממנין רמ"ח מ"ע לפי שהיא בחי' חוה"ש שאינו ממנין רמ"ח אברים, והרי הגמ' אמרה שח"י ברכות דש"ע הם כנגד ח"י חוליות השדרה והחוליות הם ממנין רמ"ח אברים כנ"ל בשם המשנה דאהלות, אך הענין [מובן] ממשנ"ת דבתפלה יש ב' דברים, היינו א' הוא עיקר המכוון בהתפילה והוא שיהי' גילוי בחי' שם הוי' הב' הוא גוף הבקשה דרופא חולים כו', שאין המכוון בבקשה זו מצד עצם ענין זה רק להיותו כלי לגילוי שם הוי' כנ"ל, וא"כ מה שהגמ' אמרה דח"י ברכות הם כנגד ח"י חוליות כוונתם למה תיקנו ח"י ברכות שהם ח"י כלים לגילוי והמשכה הנ"ל, ועז"א שהם כנגד ח"י חוליות שהם כלים לחוה"ש ולפיכך תיקנו ג"כ ח"י כלים ח"י ברכות בשמ"ע לפי שהתפילה היא בחי' חוה"ש לכן צ"ל ח"י כלים, אבל עכ"פ העניני' עצמן הנ"ל שהם כנגד החוליות הם רק כלים לבד, אבל עיקר מצות התפילה ומכוין שבה שהוא שיהי' המשכות אור א"ס כנ"ל, הוא עד"מ בחי' החוה"ש עצמו שנמשך מן המוח שבראש למטה, וכך הוא ענין המשכות אור א"ס מבחי' שלמעלה מהשתלשלות להתלבש בבחי' השתלשלות כו', לכן א"ש דאינה ממנין רמ"ח מ"ע, דהיות בה ח"י חוליות הם רק כלים אבל היא עצמה בחי' חוה"ש, תדע דאל"כ הנאמר שהתפילה נמני' בח"י מצות מתרי"ג שהרי ח"י חוליות הם ח"י אברים במנין רמ"ח, א"ו התפילה עצמה היא בחי' חוה"ש רק שנמשך בח"י כלים הנ"ל).

והנה ח"י חוליות הנ"ל הם כלים פנימיים ומהם מתפשט אח"כ האור בחיצוניות הכלים ומספר כולם רמ"ח שהם רמ"ח מ"ע, וזהו ענין הנ"ל שהמצות צריכות כוונה והתפילה היא היא בחי' הכוונה, והענין כי אנו אומרים אשר קדשנו במצותיו שע"י המצות ממשיכים בחי' גילוי קדושה עליונה דאור א"ס למטה, לכן צריכי' כוונה והיא התפילה שבה ועל ידה נמשך בכללות גילוי בחי' שם הוי' מאור א"ס שלמעלה מש' הוי' כנ"ל שזהו כל עיקר ענין התפילה באמרם בא"י, ואח"כ ע"י קיום המצות כל היום ממשיכים האור בפרט להתלבש במצוה פרטית שהיא אבר א' מרמ"ח אברי' דמלכא והוא ממש כנ"ל במשל החוה"ש שבו נמשך החיות מן המוחי' ונמשך בח"י חוליות הנ"ל ואח"כ נמשך ממנו בכל רמ"ח איברים (כנודע שהמוח מתלבש בכל העצמות וכו') לכן מברכים ג"כ קודם המצוה בא"י שיהי' נמשך בחי' שם הוי' באותו אבר שמרמז המצוה ההיא, אך הנה ענין