א'יג2
נמשך בכללות גילוי בחי' שם הוי' מאוא"ס שלמעלה מבחי' שם הוי' כנ"ל שזהו כל עיקר ענין התפילה באמרינו בא"י ואח"כ ע"י קיום המצות כל היום ממשיכים האור בפרט להתלבש במצוה פרטי' שהוא אבר א' מרמ"ח איברי' דמלכא והוא ממש כנ"ל במשל החוה"ש שנמשך בו החיות מן המוחין ונמשך בח"י חוליות כו' ואח"כ נמשך ממנו בכל רמ"ח איברים, לכן מברכין ג"כ קודם המצוה בא"י שיהי' נמשך שם הוי' באותו אבר שמרמז המצוה ההוא, אך הנה הענין מעלת ת"ת שכנגד כולם הוא שהוא מבחי' פנימי' הכלים וצדקה הוא מבחי' חיצוני' הכלי' חסד דרועא ימינא כו'. ועכ"פ מובן שרמ"ח מ"ע הם רמ"ח אברים דמלכא שהם כלי' להמשכת אא"ס והתפילה אינה ממנין רמ"ח כי אינה בחי' אבר וכלי אלא שהוא אדרבה בחי' הכוונה ר"ל שהוא הגורמת עצם ההמשכה שיומשך האור והגילוי מאוא"ס ב"ה והוא כמו בחי' החוה"ש שהוא המשכת המוחין ואח"כ ברמ"ח איברים שמכללם ח"י חוליות ושאר איברים כו'.
(ג) והנה כל סדר השתלשלות התפילה שעד ש"ע הוא הכנה לש"ע דהיינו כדי שיוכל להתפלל ש"ע בכוונה מרעותא דליבא שבאמרו בא"י יהי' הבקשה באמת שיחפוץ מרעותא דליבא שיהי' גילוי שם הוי' כנ"ל (באות הקדום) לכן כדי שיגיע האדם למדריגה זו תקנו חז"ל מתחלה לומר פסוד"ז וברכות ק"ש כמארז"ל לעולם יסדר האדם שבחו ש"מ ואח"כ יתפלל. והנה בפסוד"ז וברכות יוצר מזכירי' אנו מן השירה והשבח שהמלאכי' משבחים ואומרים ביראה ג"פ קק"ק כו' דהיינו איך שהוא ית' קדוש ומובדל ואינו מושג דלי' מתב"כ ואין ערוך איליו כלל והאופנים ברעש גדול מזה שמשיגים קצת איך שהוא קדוש כו'. והנה המלאכי' נק' עומדים כמ"ש ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה וכנודע בפי' ענין עצי שיטים עומדים והיינו שהם רק במדריגת ובחי' רגליים בלבד, וישראל שלמטה [שהם בחי' ראש] הם בבחי' שינה ורישא שכיבת לעפרא ושקועים בתאוות עוה"ז בני חיי ומזוני כו' ע"ז יסר לבו בקרבו משפלות זו אשר עליונים למטה כו' ויתעורר מזה לצעוק אל ה' בצר לו מנקודת לבו מרעו"ד לשוב אל ה' ממש וזהו בחי' ואהבת בכל לבבך שבק"ש ועיכ"ז יוכל לבקש אח"כ באמת לאמיתו בש"ע ברוך א"י שיהי' גילוי אואו"ס כנ"ל שלמעלה מהשתלשלות למטה, והכלי לגילוי זה הם ח"י ברכות דש"ע ח"י חוליות ואח"כ מתפשט בשאר האברים שבין כולם הם רמ"ח איברים רמ"ח מ"ע כנ"ל. והנה ארז"ל יפה שעה אחת בתשובה ומע"ט בעוה"ז מכל חיי עוה"ב, כי עוה"ב הוא רק בחי' זיו השכינה היינו זיו והארה בעלמא שמזה נהנים הנשמות ומתענגים אבל ע"י תשובה ממשיכי' גילוי אא"ס ב"ה ממש שהוא מקור האור והזיו שאינה אלא הארה בלבד, וזהו ענין משארז"ל ע"פ ויניחהו בג"ע לעבדה כו' רמ"ח מ"ע שע"י העבודה ממשיכי' תוס' אור רב בג"ע וא"ס ב"ה שהוא מקור הזיו וזהו עבודה של הג"ע שמוסיפי' בו אור רב ע"י המצות כו' וד"ל.
(ד) והנה נתבאר ענין עבודה מה ענינה שהוא להמשיך גילוי אואסב"ה למטה דירה בתחתונים וכן תוס' אור בג"ע כו' והיינו ע"י קיום המ"ע ול"ת (כנ"ל באות א') אך מצות צריכות כוונה והוא בחי' התפילה בא"י
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.