א'ט

במציאות ממש, וכמ"ש לך ה' הגדולה והגבורה כו', שאף ו"ק הרוחניים למעלה הם ג"כ בטילים כו', רק שנמשך ונתצמצם אור א"ס להיות בשם מקום כי א"א להיות התהוות העולמות בלתי המשכות ו"ק מלמעלה מעילה לעילה עד ו"ק הגשמיים הנבראים מאין ליש, וזהו כשם שא"א לעולם בלא רוחות היינו ו"ק הנ"ל רוחניים וגשמיים בחי' גדר ושרש המקום כך א"א לעולם בלא ישראל, שהרי הם הממשיכים אא"ס אותיות משמו הגדול ית' להיות נמצא ממנו מקום למציאות מקום וזמן בששה קצוות כי ישראל עלה במחשבה ועל ידם נמשך ההארה שיהי' השתלשלות בריאת העולמות, וכמש"ל בענין לי ראש שהם בחי' ראש ומקור להשתלשלות העולמות כו' (שהם בחי' מוחי' דז"א היינו חיות הו"ק ומתקשראן באורייתא הוא בחי' מוחי' דאו"א כו') וזהו הודו על ארץ ושמים וירם קרן לעמו כו' ע"ש פ' בשלח הנ"ל. והנה זה מובן איך למעלה מבחי' ישראל לי ראש לא שייך שום שרש לבחי' מקום וכמ"ש הנה מקום אתי, והיינו בחי' סוכ"ע ושרש התהוות המקום הוא מבחי' ממכ"ע ששם שייך מעלה ומטה, ולכן לפני המקום אין שייך שום שינה, כי ענין הסתלקות המוחין זהו מבחי' חכמה הנק' ראש, ומסתלק האור למקורו ושרשו בחי' סוכ"ע ונמצא שם בבחי' סוכ"ע אין שייך שום שינוי ושינה, וזהו הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל, שומר ישראל דוקא שהוא למעלה מבחי' ישראל דלעילא רק בחי' המקיף של ישראל (שהוא בחי' א"א דתמן לית גבינן דמכסיין על עינא כו' כמ"ש במ"א) שם אין שייך בחי' שינה לעולם.

והנה זהו בכללות העולם וצריך להבין בחינה זו בכל אדם, ופי' כי הנה ענין בחי' שינה למעלה בזמן הגלות שהוא הסתלקות המוחין מבחי' ישראל דלעילא, ונמשך מזה למטה שח"ו ישראל שרויין כו' אך הסיבה לזה הוא מלמטה ממש היינו שיש בחינה זו בכל אחד מישראל, שבחי' הישראל שבו הוא ח"ו שרוי בצער וכו', וזהו הגרמא למעלה כי יעקב חבל נחלתו כו', והענין כי הרע שבאדם היינו ז' מדות רעות שבנה"ב שכל או"א כלולה מעשר, והן אמות ומקור לכל תאוות העולם הגשמי כמו אום של ריאה שהיא עיקרה ושרשה, כך המדות נה"ב הן שרשיות להמדות ותענוגי' גשמיים, והחלק אלוה שבאדם נק' ישראל ששרשו ומקורו נמשך מבחי' ח"ע לי ראש כי בנים אתם לה' ברא כרעא דאבוהו שנמשך ממוח האב כו', ולכן יש בכל א' אהבה המסותרת שלמעלה מהשכל המושג ומובן רק מבחי' ח"ע כח מ"ה בחי' ביטול ממש, ולכן נק' כללות ישראל איברים דמטרוניתא פי' שהם ממש כמו אבר שהוא חלק מחלקי הגוף כך ישראל נשמותיהם ממש חלק מהשכינה, וצריך אדם לעורר חלק אלקות השורה בתוכו כמאמר השוכן אתם בתוך טומאתם, כי אני ה' שוכן בתוך בני ישראל, פי' שהוא שוכן בתוכם ממש שלא יהי' החלק הנ"ל שרוי בצער ומדות נה"ב בשלוה, פי' החלק הרע, דהיינו כשממלא משאלותיו הגשמיים ואליהם תשוקתם ומה' שכח לבו ופנו אלי עורף רק כמו מצות אנשים מלומדה, הרי החלק אלוה שרוי בצער כו', והמדות רעות הן שלוים ושקטים. והוא ג"כ ע"ד מארז"ל אין