א'ו
היינו ע"י בחי' יעקב שהוא הבריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה ונאמר עליו לא יעקב כו' כ"א ישראל כו', דהנה ישראל פי' לי ראש כי ברא כרעא דאבוה שנמשך ממוח האב כו', וענין לי ראש (איך יתכן שנק' הנשמות אצלו ית' ראש) יובן עד"מ מענין התלבשות חיות הנפש בגוף שעיקר משכנה הוא בהראש, דהנה יש בכל נפש אדם בחי' נר"נ שהן בחי' כחות היולים, דהיינו שהן במהותן ועצמותן אינן כלל מערך ומהות הכחות פרטיי' המסתעפי' בהן ע"י התלבשות החיות מהן באיברי הגוף כמו כח הראי' שבעין וכח השמיעה באזן כו' שלא יתכן כלל לומר שיש כחות אלו בנר"נ ממש שהן פשוטי' בתכלית למעלה מעלה מציור כחות הגופנים וזהו שנק' כחות היולים ר"ל שההיולי הוא שמופשט עדיין מתואר ותמונה פרטיות, אלא התמשכו' והסתעפו' הכחות הנ"ל מהן נעשה ע"י ממוצע והוא שמתחלה מתלבשים במוח שבראש ושם הוא גילוי כחות הנפש כולן בכלל, ובו ועל ידו נמשך אחר כך ומתחלק החיות לכל אבר כפי מזגו ותכונתו כח הראי' בעין כו'. כמ"כ יובן הנמשל למעלה להיות נמשך מבחינת שמו הגדול מקור התענוגים המשכות החיות בהעולמות לכל א' כפי מדרגתו ותבונתו, הוא ע"י נשמות ישראל שהן בחי' הממוצע שמתחלה נמשך ומתלבש בהן כללות גילוי האור מבחי' שמו הגדול הנ"ל כמשל גילוי חיות נר"נ במוחי' שבראש כו' ובהן ועל ידן מתחלק ונמשך אח"כ בפרטות לכל נברא כפי הראוי לו, דהנה כתיב כל הנק' בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו כו' שיש נשמות דבריאה ונשמות דיצירה כו', ונשמות אלו הן בחי' הממוצע שבהן ועל ידן נמשך השפעת החיות בבי"ע, ואף לבחי' המדות דאצי' גדולה וגבורה כו' נמשך ההמשכה מבחי' שמו הגדול ע"י אמצעות מקור נשמות ישראל שהוא בחי' מוחין עליונים שלמעלה מהמדות, וזהו שנק' ישראל לי ראש שהם נמשלים אצלו ית' כמו בחי' הראש לגבי הנפש שהראש הוא ממוצע שעל ידו נמשך חיות הנפש באיברי הגוף כן ע"י נשמות ישראל נמשך חיות ואור א"ס מבחי' שמו הגדול בהעולמות, והיינו בתחלה בנשמת אדם הראשון, ואח"כ מתחלק לג' אבות ואח"כ לע' נפש ולששים רבוא הם הממשיכים המשכת התענוג עליון ממקור התענוגים שהוא בחי' שמו הגדול שהוא בחי' א"ס כנ"ל בפי' עדי עד כו' להשתלשל מטה מטה עד שנמשך מטה מטה גם להיות התהוות תענוגים גשמיי' כמ"ש ארץ חטה ושעורה כו'. (ונלע"ד שבזה יובן מה שאנו אומרים וקרבתנו מלכינו לשמך הגדול כי הרי באמת זהו תכלית הקירוב האמיתי שבנשמות ישראל הוא עיקר גילוי האור והחיות הכללי הנמשך מבחי' שמו הגדול, ואח"כ על ידן נמשך ומתחלק בהעולמות כו', וזהו ג"כ מ"ש ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת עלינו דוקא. וזהו ג"כ מ"ש בעבור שמך הגדול ובעבור אבותינו שבטחו בך כו' כי בשמך הגדול והנורא בטחנו כו', וזהו ג"כ מ"ש יהושע (קפיטול ז') והכריתו את שמנו ומה תעשה לשמך הגדול, שהרי הכלי שעל ידו נמשך שמו הגדול הוא דוקא ישראל עם סגולתו, וא"כ אם ח"ו והכריתו כו' מה תעשה לשמך כו', והיינו נמי פי' ובכן יתקדש שמך על ישראל עמך דוקא ואח"כ על ירושלים וציון כו' כי ישראל הן הממוצע שעל ידן נמשך אח"כ השפעת קדושת שמו הגדול ית' בכל העולמות והמדרגות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.