תתקצט

ברכתא שריא באתר ריקניא כי א"א להיות המשכת האור אלא א"כ יש כלים שישרה בהן האור וכו', אבל המכוון הוא גילוי אלקות ברוך אתה ה' כו' ונמצא שמה שהם ח"י ברכאן הם כנגד ח"י חוליות היינו רק כנגד הכלים שהם ח"י כלים כנגד ח"י חוליות אבל עיקר המכוון שבתפלה שיהי' המשכת אוא"ס ב"ה מכלים הנ"ל הוא עד"מ בחי' חוט השדרה עצמו שנמשך מן המוח שבראש למטה הנה בזה גופא ח"י כלי' הנ"ל הם כללי' והם כלי' פנימי' ומהם נפרט אח"כ ונתפשט אח"כ האור בחיצוני' הכלי' עד שהם רמ"ח מ"ע שנק' רמ"ח אברים דמלכא, אבל הנה מצות צריכות כוונה והכוונה כללי' הוא תפלה כי הנה על מצות מברכים אשר קדשנו במצותיו שע"י המצות ממשיכים גילוי בחי' קדושה עליונה דאוא"ס למטה ואין צריכים כוונה כי המצוה הוא האבר והכלי והכוונה הוא המשכת האור בתוך הכלי ולכן התפלה הוא הכוונה לפי שבה וע"י נמשך כללות גילוי האור ואח"כ ע"י קיום המצות כל היום ממשיכים האור בפרט להתלבש במצוה פרטיות שהוא אבר אחד מרמ"ח אברים דמלכא והוא כמו חוט השדרה שבו נמשך החיות מן המוחין אשר במוחין הוא עיקר משכן והשראת הנשמה ומשם נמשך החיות בחוט השדרה הנמשך ממוח הדעת ואח"כ נמשך ממנו רמ"ח אברים, והנה נת' שח"י ברכאן הם רק כלים דוקא ומה שהם מספר ח"י דוקא הוא כי לפי דכתיב ואולם חי אני ע"כ ההמשכה צ"ל נמשך ג"כ בבחי' ח"י וזהו ודעת חדרים ימלאו הנה חדר הוא ר"ת חסד דין רחמים וזהו ענין ג' קוין שהם כללות מעשה המצות על שלשה דברים העולם עומד, אך הן רק בחי' כלים וחדרים וכדי להיות חדרים ימלאו דהיינו המשכות האור בהכלים זהו ע"י הדעת שהוא התפלה ולכן התחלת י"ב ברכות האמצעות דתפלה הוא חונן הדעת וע"כ בכוונה מחמירי' בתפלה יותר כי העיקר בתפלה הוא כוונה כי כל עניינה הוא כוונה, אך מ"מ במנין המצות אינה נמנה כי המצות אנו מונין היינו הכלים והאברים אבל התפלה שהיא הכוונה אינה שייך למנותה בפ"ע כי היא נשמת הכלים וכמו שדעת אינו נמנה בחשבון עשר ספירות וכדאיתא בע"ח שער כ"ב פ"ד אות ד' כי אין אנו מונין אלא מה שיש בו כלי אבל הדעת הוא נשמה בלא כלי ע"ש, כי הנה דעת ממשיך מבחי' כתר דאנת הוא חד ולא בחושבן אבל לענין כוונה אדרבה תפלה חמורה יותר כנ"ל, והגם שתפלה דרבנן וק"ש דאורייתא הנה לפעמים אמרו ערבים עלי דברי סופרים יותר מיינה של תורה, והנה יש עוד בחי' והוא תורה שאמרו ות"ת כנגד כולם, היינו שהוא בחי' פנימיות הכלים והמצות הם חיצוני' הכלים צדקה וגמ"ח חסד דרועא ימינא כו'.

אך הנה כ"ז נתבאר שתפלה גבוה מתורה וצ"ל דלפעמים משמע דתורה גבוה מתפלה אף שהתפלה הוא המשכת הדעת כי פנים ואחור היינו פנים הוא בחי' עסק התורה כי אורייתא מחכמה נפקת וחכמת אדם תאיר פניו, ואיתא בירושלמי שקאי על אדם העליון דעל הכסא כמראה אדם עליו מלמעלה אך מקודם לזה צ"ל בחי' אחור שהוא בחי' תפלה כי ח"י ברכאן דצלותא שהם כנגד ח"י חוליות שבשדרה שבהם נמשך חוט השדרה כ"ז הוא בחי' עורף ואחוריים כו', וכמארז"ל (חולין מ"ה) כמין שני פולין מונחין על