תתקצח

הנה רז"ל החמירו בכוונת התפלה יותר מבק"ש הגם שתפלה דרבנן וק"ש דאורייתא ומ"מ החמירו יותר בתפלה וכמבואר במשנה דברכות האומנין קורין בראש האילן ובראש הנדבך מה שאין רשאין לעשות כן בתפלה והענין כי הנה ח"י ברכאן דצלותא הוא כנגד ח"י חוליות השדרה, והנה ח"י חוליות נמנו במשנה ברמ"ח אברים, שנמנו שם שלשים בפיסת היד כו' אבל חוט השדרה עצמו אינו מן המנין רמ"ח אברים ומכל מקום החוט הוא עיקר החיות כי האברים תחובים בצלעות והצלעות בחוליות והחוליות בחוט וע"כ נפסק החוט טריפה ועל דרך זה חוט הוא תפלה כו', הנה אמרו מצות צריכות כוונה ואין הפירוש כוונה לכוין ההמשכה שממשיך למעלה ע"י כל המצות כפי הידוע כוונת המצות שאין הפי' כן כי זה אינו צריך לכוין כלל עפ"י דין כ"א כוונה הוא קעמ"ש והוא היפך כוונה בפרט מכוונת המצות עפ"י קבלה כי אין צריך לחפש טעם כלל כי צריך לעשות בקעומ"ש ואם אין טעם כלל הוא צריך לעשות הציווי, אך הנה מה שאמרו מצות צריכות כוונה זהו כוונה פרטיות אבל כוונה כלליות של המצות הוא תפלה שצריך לשמור הכוונה ויש ע"ז משל גשמי עד"מ אחד נוסע לאיזה יריד או למסחר שצריך לשמור הכוונה בשביל ריוח והגם שלזה מוכרח לנסוע ג"כ שע"ז מוציא מעות והוא היפך הכוונה אך זהו לבוש כי א"א לבוא אל הכוונה בלתי לבוש וגם יכין עגלה שבכ"ז אינו רוצה כלל רק שהוא מוכרח בזה והוא לבוש ללבוש אבל עיקר הכוונה הוא הריוח ועד"ז במצות הנה עיקר הכוונה להמשיך דירה בתחתונים ולכן על מה אבדה הארץ על שלא ברכו בתורה תחלה פי' על שלא המשיכו אוא"ס בתורה וכללות כוונה זו הוא בתפלה באומרו ברוך אתה הוי' כי פי' הפשוט אתה הוא מהו"ע כי הנה בזוהר איתא תלת דוכתין אקרי אתה מל' נק' אתה וכן חסד וחכ' אך פי' הפשוט אתה הוא מהו"ע ית' וברוך אתה הוי' היינו שמבחי' אתה יהי' נמשך בשם הוי' והוא ע"ד ממעמקים קראתיך הוי' כי שם הוי' יו"ד צמצום שהוא רק הארה וצריך לקרא שם הוי' מחדש מבחי' ממעמקים ועד"ז הוא ברוך אתה הוי' שמבחי' אתה מהו"ע יהי' נמשך שם הוי' נמצא המכוון הוא להיות גילוי אוא"ס וזהו כוונה כללית במצות והוא ע"ד שבמצוה גופא יש נעשה ונשמע והקדימו נעשה לנשמע כי נשמע הוא ביטול רצון לבעל הרצון ועד"ז הוא תפלה הוא כוונה כללית למצות כי המכוון מהמצות הוא להמשיך גילוי אלקות וזה שמבואר בתפלה ברוך אתה הוי' כנ"ל והגם שבתפלה מבקשי' בקשות רופא חולים ומברך השנים הנה זהו רק כלים כי במה יתגלה אלקות אם לא ע"י כלים אלו רופא חולים ומברך השנים.

אך הנה לפי זה צ"ל דא"כ הלא מצות הם ג"כ כלי' כי לכן מברכי' עליהם ברוך אתה ה' אשר קדשנו במצותיו כו' כי בהם וע"י נמשך גילוי אלקות ולמה לא יקראו מצות כוונה ולמה או' שהכוונה כללי' דמצות הוא תפילה דוקא. אך הענין כי במצות אין שינוי ניכר בגוף המצוה כ"א ההמשכה רק בפנימיות אבל בתפלה הרי נשתנה ע"י זה גם בחיצוני' כמו שיתרפא החולה או ברכת השנים וכה"ג ולכן כללות הכוונה הוא תפלה. היוצא מזה שנתבאר שענין הבקשות הם רק כלים, ועוד טעם כי לית