תתקצב

מי יוכל לקלל את אלו ששומרים מצותיו ושמו משותף בהן שנאמר ה' אלקיו עמו עכ"ל, ופי' המ"כ ושמו משותף בהן כדאיתא במד"ר פ' במדבר פרשה ה' ע"פ למען שמי אאריך אפי, ושיתף שמו בשם ישראל, וא"כ היינו שם אל, וזהו ענין אשרי שאל יעקב בעזרו כו' וגם זהו בחי' ז"א דאצילות שנקרא ישראל, עיין בת"א פ' תצוה בד"ה זכור את אשר, ועיין במא"א אות יוד סעיף למד בענין ישראל, ובפרדס ערך ישראל הוא התפארת אמנם נק' ישראל כשהוא מכריע בין חו"ב כו' לכן אמרו ישראל עלה במחשבה כו' והנה כח הכרעה זו זהו ע"י שתפארת עולה עד הכתר א"כ י"ל הוי' אלקיו עמו קאי על הכתר שהוא הוי' אלקיו של התפארת, ועיין בענין מלך שהשלום שלו שנק' ג"כ התפארת כן וע' באג"ה בד"ה והי' מעשה הצדקה שלום, וא"כ י"ל קאי ג"כ על יעקב שהרי גם יעקב נק' בריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה, והנה לפי המד"ר שזהו ע"י ששומרים מצותיו היינו כמ"ש בד"ה וירא ישראל את היד הגדולה אשר מצוה הוא לשון צוותא וחיבור היינו חיבור אור א"ס בע"ס דאצי' ותכלית חיבור זה להאיר במדת מלכותו ית' והיינו ענין ושיתף שמו עמהן והם הנק' מקדשי שמך כו' ועמ"ש על המד"ר פ' בחוקותי פל"ו בענין לבית יעקב אשר פדה את אברהם כו' ומענין המשל שעתיד להוליד בת והיא נשאת למלך שז"ס היחוד העליון שיהי' גילוי אור א"ס למטה כמו למעלה, ואברהם המשיך רק למעלה, ולכן לא הביט און ביעקב והיינו כיון ה' אלקיו עמו ממש ור"ל שבו ועל ידו נמשך יחוד שם הוי' בשם אלקים להיות הוי' אלקיו ממש ועיין בזהר ר"פ תרומה בענין כי יעקב בחר לו י"ה, ועמ"ש ע"פ את ד' אלקיך האמרת היום כו' וה' האמירך.

ג) והנה במד"ר שם דף רע"ט ב' ה' אלקיו עמו ותרועת מלך בו אמרת לי לכה נא ארה לי יעקב, פרדס שיש לו שומר אין הגנב יכול להזיקן ואם ישן לו הגנב נכנס, ואלו הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל, והיאך אני יכול להזיקן ה' אלקיו עמו, א"כ מפרש עמו בבחי' שומר, והרי לעיל נתבאר כי חלק הוי' עמו חלק ממש שמלובש בהם שם הוי', אך הענין י"ל כמש"ש בלק"ת פ' תצא בד"ה ולא אבה הנ"ל בענין ויהפוך הוי' אלקיך לך, והוא שיש ב' שמות הוי', הא' שם הוי' שבנאצלים שמבחי' זו יש ממש בנה"א כנ"ל סעיף ב', אבל הוי' שבמאציל עצמו ה"ס ע"ס הגנוזות במאצילן וז"ש במד"ר פ' חקת ע"פ אני הוי' הוא שמי, הוא שמי שהתניתי ביני לבין עצמי זהו ע"ס הגנוזות במאצילן נק' התניתי ביני לבין עצמי, כי בעצמות אור א"ס לא שייך שום ספירה כלל, ורק בבחי' האור המאיר ממנו ית' התנה ר"ל פעל שיהי' ע"ס ונק' ביני לבין עצמי כי נק' ע"ס הגנוזות ונק' ממעמקים יעו"ש, הוא שמי שהתניתי ביני לבין בריותי הם ע"ס דאצי' שהם הממוצעים בין המאציל ובין בי"ע, וזהו ענין הוי' הוי' ופסיק טעמא בינייהו וע' בת"א סד"ה ועשית ציץ בענין קדש למד מלמטה והוי' מלמעלה, ובחי' זו נק' שומר ישראל וכמ"ש בזח"ג נשא דקכ"ט ע"ב ע"פ הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל, ישראל דלעילא, ופי' ישראל דלעילא הוא ז"א, וענין שצריך