תתקצ

חגינו, כסית כל חטאתם כו' שהאהבה אהבתי אתכם אמר ה' המתעורר ע"י שופר תכסה על חטאתם כו' וזהו לא הביט און כו' ותרועת מלך בו, וי"ל שעי"ז מעוררים גלוי ע"ק שומר ישראל דלעילא כו', ועיין בת"א פ' בראשית סד"ה השמים כסאי, ותרועת מלך בו פי' ברבות בלק דרע"ט ג' על יהושע תוקע ומריע ומפיל חומה, ובזח"ג דר"ל ע"ב פי' תקיעה דאברהם שברים דיצחק, תרועה דיעקב דאתמר ביה ותרועת מלך בו.

ובש"ך פ' בלק פי' ותרועת מלך בו וכל תרועתם הוא יחי המלך שהם מריעים ומכוונים במלכות שמים והם המליכוהו תחלה על הים ואמרו ה' ימלוך לע"ו כו' ורבינו סעדי' ז"ל פי' ותרועת מלשון מרעות וחברהו כן פרש"י ז"ל, וז"ל רש"י לשון רעות וחבה כו', וכן ת"א ושכינת מלכהון ביניהון עכ"ל, ומדברי הבחיי נ' הוי' אלקיו הוא ז"א ותרועת מלך היא המ' והיא הכלה שבשה"ש.

עיין בלק"ת בלק סד"ה לא הביט און בענין ותרועת מלך בו שני פירושים. הא' לשון שבירה ופירוד והיינו כנ"ל בשם הרבות תוקע ומריע ומפיל חומה, הב' לשון חיבה וריעות, וי"ל ע"ד אמלאה החרבה, ולאום מלאום יאמץ כשזה קם, שעי"ז הריעות והחבה והגלוי שבנפש אלקית עי"ז נשברים תאוות נה"ב וכענין עוז ותושיה, וכ"ה בכללות העולם ע"י גלוי אלקות שהי' בישראל עי"ז נפלו חומת יריחו ע"י יהושע כנ"ל דהא בהא תליא, והנה פי' לא הביט און כו' לפי שתרועת מלך בו היינו כמ"ש בלק"ת סד"ה שובה ישראל עד בענין כי עמך הסליחה למען תורא שתכלית המכוון בהסליחה הוא כדי שיהי' קיום לבחי' היראה הנמשך ממדת מלכותו ית' ע"ש א"כ זהו ג"כ פי' לא הביט און שזהו כענין כי עמך הסליחה היינו מפני שתרועת מלך בו שזהו פי' וענין למען תורא.

שה"ש רבה ס"פ כתפוח בעצי היער, זח"א וישלח דקס"ז סע"א ויובן עפמ"ש בפ' לך דצ"ה ע"ב מהו אל שדי כו' דשליט על כל כתרין תתאין כו' ע"ש שהם בחי' ש"ד בלא יו"ד, ושם שדי משדד אותן כו'.

משפטים קי"ב א' ענין ולא ראה עמל בישראל, ענין כי ה' אלקיו עמו בלק דר"ז סע"א כל הפסוק דרי"א א', ותרועת מלך בו פנחס דר"ל סע"ב, דרמ"ו סע"ב כל הפסוק שזהו ענין וברחמים גדולים אקבצך והיינו מפנימי' עתיק, תצא דרפ"א ע"ב.