תתקפח2

והשגה כו') ולכן תחילה מתברר אור הכתר (היינו בחי' מ"ה שמברר ב"ן השייך לכתר ומצטרפין יחד ור"ל בחי' עליונות שיוכלו להיות בביטול גדול ע"ד מדריגות ביטול דכתר מל' ונעשה מזה הכתר דתיקון כלולה משם מ"ה וגם מב"ן שכבר נתברר וניכלל בבחי' מ"ה ממש כו') ואח"כ הוא מברר בחי' חכמה ע"ד הנ"ל ואח"כ בחכ' אתברירו (החכ' של מטה) בחי' ב"ן שלמטה.

והנה כמ"כ בעבודת ה', דהנה הנשמות נמשכים משם ב"ן (עמש"ל) וא"כ יש בהם ג"כ בחי' תערובות טו"ר וירדו לעוה"ז לברר הטוב מהרע, וענין טו"ר שבנשמות הוא ע"ד מ"ש ועה"ד טו"ר פי' הבחירה הנמשך מהדעת שייך טו"ר שכשבוחר בדעתו הטוב דקדושה כשמכיר את בוראו כי הוא חייך ממש ועי"ז ממילא נתעורר אצלו אה' ותשוקה לה' כפי הדעת שמבחי' הטוב, וכנגד זה יש בס"א כשבוחר בדעתו את הרע ונמשך אחר פיתוי היצר להתענג בתענוגים גשמיים ותאוות כו', צ"ל הבירור לברר הטוב מהרע שיהי' הדעת והבחירה רק בטוב לאה' ה'. והנה כמו שנת"ל בענין הבירור למעלה שא"א להיות כ"א ע"י בחי' שכבר נתברר לגמרי ואז הוא מברר את הבחי' שלמטה הימנו שצריכה בירור כמ"כ בנשמה זה הבירור לברר בחי' עה"ד טו"ר א"א שיהי' ע"י הדעת לבד שאף שאמת שע"י הדעת והתבוננות יוליד אה' לה' מ"מ לא שע"י בחי' הדעת יברר וידחה כל הרע שהרי עיקר בחי' זו שבדעת הוא צריך בירור שלכך נק' עה"ד טו"ר לפי שיש בו זלעו"ז היינו דכמו שיש טוב בנשמה שהיא בחירה של הדעת בטוב שמזה נולד האה' לה' כמ"כ יש ממש בחי' רע הבחירה של הדעת ברע שמזה נולדו אה' זרה ותאוות רעות ומאחר שיש לעו"ז אין כח בהטוב לברר הרע שבו וזהו שארז"ל בינונים זה וזה שופטן שפעם מתגבר כח הרע ומתגבר על הטוב ופעמים מתגבר כח הטוב על הרע כמ"ש ולאום מלאום יאמץ וכיון שכן א"ז בחי' בירור כלל שהבירור היינו שיהי' הטוב מושל על הרע בתמידות ולא ע"ד ולאום מלאום כו' וזהו א"א להיות ע"י הדעת לבד שבנשמה שבחי' זו עצמה לא נתבררה עדיין בשלימות בהנשמה שלכך נק' בחי' זו עה"ד טו"ר (ועמ"ש לעיל בהגהה) שלפעמים יוכל להיות יניקת החיצונים מבחי' הדעת כו' ולכן צ"ל הבירור ע"י בחי' הנעלה מהדעת שנתברר כבר ואין שם שום תערובות רע ח"ו לכך הוא דוקא יכול לברר הטוב מן הרע (ועיקר הטעם תמצא מבואר ע"פ הן האדם הי' כאחד ממנו, שהאדם הי' בריאתו בתחילה שלא ידע כלל מן הרע משום שאם ידע מן הרע יתפעל ממנו לפעמים והיינו מפני שדעת שלו הוא או"פ ומתפעלים המדות ממנו וקשה להפריד שלא יתפעל משא"כ מידיעתו ית' שהוא בחי' מקיף כו' ולפי"ז יובן ג"כ דדוקא בבחי' הדעת תחתון שייך לקרותו עה"ד טו"ר כי הוא א"פ משא"כ מבחי' ד"ע שהוא בחי' כתר כו'). וענין בחי' זו היינו שגם שהנשמה הוא משם ב"ן מ"מ היא כלולה ג"כ משם מ"ה היינו שבשעת ירידת הנשמה משם ב"ן שמעורב טו"ר מערבים בה ג"כ הארה משם מ"ה שהוא התיקון שנתברר כבר ששרשו ממצחא דא"ק והוא בחי' כ"ע שנתברר כבר ומערבין אותו בנשמה בכדי שיהי' בה כח לברר (כל בחינותי' והנה"ב כו') והוא בחי' רצה"ע שלמעלה מן הדעת שיש בנפש האדם שהוא בחי' יחידה שהוא בחי' ביטול אליו ית' שהוא למעלה מהדעת והשכלה המושג ונק' משכיל לאיתן ונק' עם קשה עורף כמ"ש במ"א שהוא רצון פשוט בלי שום טעם ושכל מושג שהוא נמשך מבחי' כ"ע שנתברר כבר פי' שאין