תתקפד

הנה הטעם שאצילות דוקא נק' אדם

הנה הטעם שאצילות דוקא נק' אדם, מבואר בביאור שע"פ ואלה המשפטים וז"ל אבל אדם דאצי' הוא בחי' אדמה לעליון שאינו רק מהעלם אל הגילוי אצילות הוא מלשון ויאצל כו' משא"כ בבריאה התחדשות יש מאין עכ"ל, וצ"ל איך אצי' אינו רק מהעלם אל הגילוי הכתיב והחכ' מאין תמצא ומבואר הפי' שהוא יש מאין וכמ"ש בתניא ח"ב פ"ט, וצ"ל הפי' דלגבי א"ס ממש הסוכ"ע החכ' היא יש מאין שהרי אפי' א"ק נק' בריאה יש מאין כמ"ש במ"א ע"פ בורא קדושים ישתבח שמך כו', אך מה שנק' אצי' ואדמה לעליון ר"ל לגבי א"ק שנק' ג"כ בשם א"ס בהשאלה לפי שהוא למע' מהכלים דאצי', וכמו שנק' הים מים שאין להם סוף, אף שבאמת אינן אין סוף ממש כו', ולגבי בחי' א"ק נק' אצי' אדמה לעליון שאינו רק מההעלם אל הגילוי כו'. גם אפ"ל שאפי' לגבי הקו וחוט מאור א"ס ממש שייך לומר דאצי' נק' אדם אדמה לעליון, וזה מתבאר ממ"ש בביאור דיביאו לבוש מלכות (בד"ה להבין ההפרש) כי יש ב' מיני המשכות מאור א"ס ב"ה, הא' היא בבחי' א"ס ממש, והב' בבחי' גבול ומדה (ומבואר שם שענין ההמשכה שבבחי' א"ס זהו בחי' מחה"ק דאנא אמלוך ונק' מל' דא"ס והוא בחי' סכ"ע, וההמשכה שבבחי' גבול ומדה היינו בחי' הקו וחוט כו' והיא ראשית הגילוי בחכ' כו'), גם מבואר שם שכח ומהות החכ' הוא מבחי' הקו"ח, וכלי החכ' המגבילה להיות בבחי' יש הוא מהארת הסוכ"ע דוקא כו', וע"ש בסוף הדרוש וזו מעלה יתירה בדברים הגשמיים מבח"ע כו', נשמע מזה שכח ומהות החכ' לגבי הקו"ח אין נק' יש מאין, ולכן נק' ח"ע אדם אדמה לעליון שהרי הקו הוא מבחי' אור א"ס שהאור מעין המאור אלא שמ"מ התהוות חכ' דאצי' מהקו הוא ע"י ריבוי השתלשלות שהקו גנוז בא"ק כו' ומ"מ אינו נק' יש מאין. אך נראה דדוקא לגבי הקו שייך לומר כן שהקו הוא מה שאור א"ס מאיר בבחי' גבול ומדה שהי' ע"פ צמצום ומקו"פ שהוא הסתלקות בחי' א"ס שלא להיות בגילוי בחי' א"ס אלא בבחי' גבול ומדה והיא ראשית הגילוי בחכמה כו', ע"כ כיון שהקו עם היותו הארה מבחי' האור א"ס מ"מ כיון שהוא מה שאור א"ס אינו מאיר בבחי' א"ס כ"א בבחי' גבול ומדה, לכן לגבי בחי' זו שייך לומר בחי' ראשית הגילוי בחכמה, ולא נק' החכ' יש מאין לגבי בחי' זו דהארה שבגבול ומדה, כ"א רק ע"ד אצי' מההעלם אל הגילוי.

אבל לגבי מה שאור א"ס ב"ה מאיר בבחי' א"ס ממש ולא בגבול ומדה והוא בחי' סכ"ע הנה לגבי בחי' זו אפי' א"ק שלמע' מעלה מהאצי' נק' בריאה יש מאין, ולכן כתב שם שמצד הארה זו דסוכ"ע הי' ממשיך רבוא רבבות ספי' וגם באופן ומהות אחר כו', כי בא"ס עצמו לא שייך כלל גדר ספי' אלו עד שיתכן לומר שהחכ' היא מההעלם אל הגילוי, רק לגבי בחי' הקו שייך לומר כן כיון שהוא הארה שבגבול ומדה כו', אבל לגבי א"ס ב"ה הסוכ"ע נאמר והחכמה עצמה ממש מאין תמצא יש מאין, כי א"ס ב"ה שלמעלה מהקו אינו בגדר חכמה כלל.

וא"ת א"כ מהו שכתב שם וזו מעלה יתירה בדברים הגשמיים מבח"ע כו' כיון שגם עצם כח החכמה הוא ג"כ יש מאין לגבי א"ס הסוכ"ע, וי"ל כיון שלגבי הקו אינו יש מאין, והקו הוא ממש הארה מא"ס רק מה שא"ס מאיר בגבול