תתקסו

אע"פ שמהות הנפש הוא למעלה ממהות השכל, אעפ"כ כח השכל הוא כלי לאור וגילוי הנפש שמתלבשת בו להשכיל ונעשה לה כלי עד שנקראת נפש המשכלת, כמ"כ עד"מ בחי' הע"ס הם כלים לאור הנמשך מא"ס ב"ה, וזהו שנמשלו בס"י יחוד הע"ס עם הא"ס ב"ה כשלהבת הקשורה בגחלת שהגחלת תוציא השלהבת בגילוי לפעמים בגילוי רב ולפעמים גילוי מעט ואין שינוי זה בעצם הגחלת רק בגילוי השלהבת, כמו"כ גילוי בחי' התענוג עליון עד"מ שהוא בחי' עתיק שהוא כפי הרצון המאציל א"ס ב"ה, לפעמים גילוי רב ולפעמים גילוי מעט וכ"ז אינו שינוי כלל בעצמו' א"ס ב"ה.

ג) והנה (בדרוש רז"ל בענין הצמצום בד"ה להבין מ"ש באוצ"ח), אע"פ שנתבאר דהמאציל א"ס ב"ה מרומם ונשגב גם מבחי' עתיק הנק' מקור התענוגים, אעפ"כ בחי' עתיק הוא למעלה מכל הע"ס, וכמו שמבואר לעיל דל' עתיק מל' המעתיק הרים שנעתק ונבדל כו' וכנ"ל בענין שתוק כך עבמ"ח, שא"א לבא לידי גילוי בחכמה, וגם הוא מבואר בע"ח שמ"א שהכתר הוא הממוצע בין המאציל לנאצלים והממוצע יש בו משני הבחי' והיינו שבחי' א"א הוא שרש לנאצלים אבל בחי' עתיק הוא הבחי' תחתונה שבמאציל, נמצא הוא בחי' תחתונה שבא"ס ב"ה ממש, והענין כמו שעד"מ באדם הנה התענוג הוא מקור כל כחות הנפש והמחי' ומגדל אותן וכמו אפי' מי שהוא חכם ובר שכל גדול הנה אם יהי' לו חשק ותענוג בחכ' זו שלומד אזי ירבה להשכיל נפלאות ואם לא יחפוץ בה כ"כ אזי לא יוליד משכלו כלל התחדשות בה, ונמצא כח השכל תלוי בהתענוג שהתענוג מחי' אותו להיות מתפשט ומוליד שכליים ובהעדר המשכת התענוג אין בו חיות כ"כ, ולכן ארז"ל ע"פ בתורת הוי' חפצו שאין אדם לומד תורה אלא במקום שלבו חפץ, נמצא שכח התענוג הוא למעלה מכח השכל, וגם עוד זאת אנו רואי' שכח התענוג מתפשט באריכות והרחבה יותר מכל כחות הנפש שהרי יש מיני תענוגי' שונים זמ"ז לאין שיעור כמו שיש תענוג בראי' ובשמיעה מכלי זמר וניגון ובריח כו' הכל מינים שונים בתענוגי', וכל תענוגי עוה"ז בכלל אינם אלא פסולת תענוג עליון שנפל למטה ע"י שבה"כ ואין ערוך לגבי מהות התענוג שבגעה"ת ע"ד שארז"ל מוטב דלידייני' וליתי לעלמא דאתי שכדאי כל יסורי גיהנם ואש שלנו א' מס' בגיהנם בשביל גילוי מהות תענוג שבגעה"ת כי מרומם ונשגב לאין קץ ממהות תענוג שלמטה בעוה"ז, וגעה"ע מרומם ונעלה לאין קץ מגעה"ת, ויש נה"ד המפסיק בין געה"ת לגעה"ע שצריך לטבול בו בכדי לשכוח על מהות תענוג דגעה"ת שלא יבלבלנו בגעה"ע שהוא מרומם בערך ממנו לאין קץ, ועד"ז יש עוד עליות מדריגות רבות עד אין קץ במהות התענוג, והתענוג הוא מזיו השכינה ר"ל גילוי אא"ס ב"ה, נמצא התענוג הוא מרומם יותר מהע"ס ולכן בחי' מו"ס דעתיקא נק' סתימאה שא"א להיות מושג כלל אפילו באצי', וזהו דעתיק נק' בחי' תחתונה שבמאציל היינו כי מקור כל התענוגי' הוא בחי' אורו וזיוו ית', שהאור והזיו הוא בחי' תחתונה לבד, אבל מהו"ע ית' קדוש ומובדל לגמרי מהיות נק' גם מקור התענוגי' כי הוא מרומם ונשגב לבדו והודו על