תתקנט

בענין מש"ל שהתרין יצרין ברא מן העפר מוכרח לומר שיש בהעפר ג"כ ב' מדריגות אלו דיצ"ט ויצה"ר כי עפר בחי' מל' כמש"ל בפנים ובחי' מל' מכוון נגד הכתר וכתר עליון איהו כתר מל' נתב"ס כמש"ל, לכן היצ"ט שכולו טוב ששרשו מבחי' עתיקא קדישא כתר עליון נברא מבחי' ומן העפר בחי' מל' כי כתר עליון איהו כתר מל', ובעבודה הוא בחי' ונפשי כעפר לכל תהי' כמש"ל בפנים, ושרש היצה"ר נברא מבחי' ומן העפר אשר יהי' בקרקע המשכן כמש"ל בחי' סיגי הדינים שלכן ממנו בדיקת סוטה וצבתה בטנה כו', אך על ידי הבירור והתהפכות הרע נאמר בכל עצב יהי' מותר וכמש"ל, וכמו גבי סוטה וטהורה היא ונקתה ונזרעה זרע כו', והו"ע שע"י בכל לבבך בשני יצריך כו' ממשיך למעל' גילוי עתיקא קדישא בז"א שהו"ע התחברות וגילוי סוכ"ע בממכ"ע.

(בפ"ג) בענין דמה לך דודי לצבי או לעופר האיילים כו' שמרוצתם גדולה שאין אדם יכול לרכוב על סוס, כמו"כ בנמשל בחי' מ"ת תומ"צ שהגילוי מבחי' כמראה אדם כו' ג' קוין דתומ"צ נאמר במ"ת כי תרכב על סוסיך מרכבותיך ישועה אבל בזמן הגלות קוב"ה בגלותא אסתלק לעילא לעילא כו' בחי' דמה לך למהו"ע ית', והגילוי מבחי' גבוה למטה מטה על הרי בתר טורא דפרודא בגלות בע' שרים צ"ל ההמשכה במהירות והוא ע"י צבי ועופר האיילים כו' ומבחי' עפר שלמטה נמשך מלמעלה הגילוי בחי' עפר כו' וכמש"ל בפנים שרש הדברים.

(בפ"ד) בענין מי מנה עפר יעקב כו' שע"י המצות שמקיימין בעפר ממשיכים גילוי אוא"ס שלמעלה מהשתל' וגדר מספר והוא בחי' אנת הוא חד ולא בחושבן שקאי על בחי' כתר עליון שאינו נמנה במנין ע"ס ואין ערוך אליו, והוא כמ"ש לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד פי' לכל תכלה הן התענוגים העליונים והשגות אלקות שבג"ע הגם שהן תענוג אלקות ואין קץ עכ"ז יש גבול להשגתן כו' מפני ששרש הג"ע מבחי' ע"ס מדות עליונות דאצי' הגם שאיהו וחיוהי וגרמוהי חד כו' עכ"ז נק' מדות שהן מקור לבחי' גבול ומדה דעולמות בי"ע כמ"ש במ"א אבל רחבה מצותך מאד ששרש המצות תר"ך עמודי אור בחי' כתר עליון בחי' אנת הוא חד ולא בחושבן הע"ס ואינו ערוך אליו כלל והוא בחי' כתר עליון וסוכ"ע, ויובן זה מענין ההיפך המקיף המחיי' קליפות כנודע שבקדושה הן ע"ס עשר ולא תשע עשר ולא אחד עשר ובקליפה הן י"א כתרין דמסאבותא, ולכן היו בקטורת י"א סממנים לברר הקליפו' וע"ז ארז"ל כל המוסיף גורע, והטעם כי באמת הן ע"ס והאור והחיות מאא"ס ב"ה הוא מתייחד בע"ס דקדושה כמ"ש ברמב"ם הוא המדע והוא היודע כו', וכמו שהוא בג"ר חב"ד כך הוא בכל מדותיו ושמותיו ית' כמ"ש בלק"א ח"ב ואיהו וחיוהי וגרמוהי חד כו' לכן הן ע"ס, אבל בע"ס דקליפה הן ההיפוך מאלקות, הגם שהם ג"כ בביטול לאלקות כמ"ש בלעם לא אוכל לעבור את פי ה' כו', עכ"ז הן יש נפרד וקרו לי' אלקא דאלקייא ואעפ"כ החיות מאלקות מחייה אותם כי בלתי